צח, ב

עתידה הארץ שתוציא גלוסקאות כו' בלי חרישה וזריעה כלל וכמ"ש הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה כו' וד"ל:

(לג) ובכל זה יובן הטעם דרך כלל מה שהשבת נקרא אות לעולם כמה שכתוב אות היא לעולם כו'. דהנה מכל הנ"ל יובן איך שמצות השבת הוא בחי' פנימיות של כל המצות הכלולים בששת ימי המעשה להיות מצותה הוא בהעדר המעשה דוקא הרי מזה יובן איך שהשבת הוא בחי' אות לעולם שהן ששת ימי המעשה וכמה שכתוב כי ששת ימים עשה ה' וכו' בהיות ידוע שבחי' ו' (ימי) המעשה בשרשם הן בחי' ו' מדות עליונות דז"א דאצי' שנקרא ו' יומין עילאין כנ"ל ושורש ענין השבת הוא בחי' פנימיות המוחין דאבא שמאיר במדות דז"א ועל כן נקרא קדש מלה בגרמיה כנ"ל וזה שאמר ביני כו' אות היא לעולם עולם הוא ו"ק דז"א ואות היא הוא בחי' פנימיות יסוד אבא כו' להיות בחי' מוחין חדשים לז"א וזה שאמר כי ששת ימים עשה שהן ו"ק דז"א וביום הז' כו'. וביאור הדברים הנה תחלה יש להבין שורש ענין ביני ובין בנ"י דקאי אדסמוך ליה ברית עולם וגם על מה שאמר אות היא כנ"ל. ויש להבין מה שאמר ביני דוקא שזהו ענין ובחי' העצמות ממש דוקא ופשט הדברים משמע שהשבת אות ברית בין העצמות ובין בנ"י וגם היא אות ביני ובין בנ"י כו' וא"כ מהו אות היא לעולם ולא ישראל כו'. אך הנה מבואר בע"ח בשער השבת ששורש השבת הוא בבחי' פנימיות מוחין דאבא והוא הנקרא בזוהר קודש מלה בגרמיה כנ"ל וזהו הנקרא אות לעולם להיות בחי' מוחין חדשים שנקרא עולם כנ"ל וביאור ענין פנימיות אבא הנה ידוע דאור החכמה נקרא אבא והנה ידוע שיש בבחי' מוח החכמה ב' מדריגות הא' בחי' אור וכח חכמתו והבנתו העצמית כאשר משכיל ומתחכם באיזה השכלה לעצמו ולא בשביל השפעה כלל לזולתו וזה בחי' ג"ר דאבא או נקרא מוחין דאבא בחי' חכמה שבחכמה שהוא עצם אור השכלתו לעצמו בכח חכמתו העצמי והב' בחי' יסוד אבא והוא בחי' כח השפעת אור זה בגילוי לזולתו