צו, ב

נייחא דרוחא והוא בבחי' הנשמה שמשכנה במוחא כידוע דנר"נ מתלבשים במוחא ולבא וכבדא כו' והרוח מקבל מן הנשמה שבמוח והוא בחי' אור החכמה שבמוח שהוא מקור המדות שבלב כו' וכאשר ישבות ותנוח דעתו וחכמתו שהוא מקור הראשון ממילא נכללים בזה נייחא דרוחא וגופ' הנ"ל כי הוא העיקר ויש בכלל מאתים מנה כו' והתענוג בהחזרת אור החכמה שבמוח אל עצמותו הוא התענוג היותר גדול מכולם ונק' נייחא דנשמתא כו' וזהו שבשבת נא' וקראת לשבת עונג והוא עונג העליון שבחכמה שנק' קדש עילאה ולכך נא' כי קדש היא לכם קדש מלה בגרמי' כמה שכתוב בזהר ויובן כ"ז בדוגמא למעלה בבחי' אדם העליון שעל הכסא כו' דכתיב ששת ימים עשה ה' כו' שהן ו' יומין עלאין דאצי' בחי' ו"ק דז"א בבחי' נפש ורוח כידוע שבחי' נר"נ דז"א דאצי' הוא בחי' מקור למקור לבי"ע עד"מ הנ"ל בפעולות אדם כו' כך שם אלקים דמע"ב נק' שם הפעולה לבד כמו בחי' נפש שבדם שפועל כל תנועה כו' והוא בחי' נפש דאצי' שנק' בחי' מל' דאצי' בכלל כידוע בכל ששת ימי המעשה בחי' פעולה האלקית נמשך בבי"ע ונק' עבודה ויגיעה ועמל וכמה שכתוב אדם לעמל יולד כו' שהוא בחי' הבירורים דב"ן לברר לבחי' נוגה דבי"ע כנ"ל בענין ל"ט מלאכות כו' והיינו בחי' ירידה והתפשטות אור וחיות אלקית חוץ מעצמות אור האצי' וכו' להיות ראש ומקור לבי"ע בבחי' עשיה לבד כידוע ובשבת נאמר כי בו שבת וינפש בחי' נייחא דגופא ונפש שבבחי' המעשה לבד וכמו"כ ממילא מובן שיש עוד שביתה עליונה למעלה מזו ונקרא נייחא דרוחא דז"א דאצילות כידוע שהקב"ה נקרא נפש כמו נשבע ה' בנפשו ונקרא רוח כמו נשמת כל חי ורוח כל בשר כו' והתענוג העליון שבהחזרת ושביתת רוחו גדול מתענוג שבשביתת נפשו כו' כנ"ל והשביתה העליונה הכוללת הכל הוא בחי' נייחא דנשמתא דז"א שנקרא נשמת כל חי כו' ששם התענוג יותר גדול מכולן כנ"ל והוא ענין מה ששובת הקב"ה בבחי' חכמה שבמוחא עילאה להיות מקור למדות שבלב