צו, א

שאמר לעבדה ולשמרה כידוע והיינו ענין ל"ט מלאכות חורש וזורע כו' וכל עבודה שתעבוד הנה"א כל ששת ימי המעשה בתפלות החול ובתורה ומצות לברר בירורי נוגה דוקא כידוע שלזאת נמשכה ממקור חוצבה בעצמות הפשוט משום דסוף מעשה דוקא עלה במחשבה תחלה כנ"ל ועל כן נק' בשם מלאכה כמו המלאכה גשמית שאינה רק עמל ויגיעות כחות הנפש והגוף בבחי' ירידה והתפשטות החיות מעצמיות הנפש והגוף כי הרי מה שתכבד עליו העבודה במלאכה ופעולה גשמית כמלאכת בנין וכתיבה ואריגה וכהאי גוונא הוא מפני שזהו בחי' ירידה והשפלה גדולה מן העצמות (ונק' עמ"ל הנפש מפני שאין לו תענוג עדיין עד אשר יראה שלימות ותיקון הפעולה כמה שכתוב במ"א) וראי' לזה מן המנוחה שנק' תענוג גדול מפני שהוא ענין החזרת התפשטו' החיות שבפעולה אל עצם כח הפועל שאז תנוח רוחו ונפשו מפני שבאה אל בחי' עצמותה ולכך נק' בזהר שביתה דשבת נייחא דרוחא וכמה שכתוב כי בו שבת וינפש כו' ויש ב' מדריגות נפש ורוח והן ב' מדריגות זו למעלה מזו נפש הוא בדם שבאברים החיצונים כיד ורגל שהוא כח התנועה והמעשה שנק' גוף ורוח שבלב הוא בחי' רוח החיים הדופק בלב שהוא למעלה מבחי' התפשטות החיות באברים אלא הוא מקורם דפליג לכל שייפין כמה שכתוב בזהר דנפש מרכבה לגבי רוח ורוח לגבי נשמ' כו' וכאשר ישבות אדם מן המלאכה הרי יש ב' מיני מנוחות א' מנוחה דגופא שהגוף בחיצוניות שלו נח ושובת מן יגיע כפיו ורגליו וכהאי גוונא שזהו החזרת חיות נפש שבדם כו' והב' בחי' מנוחה שברוח החיים שבלב שגם הוא ירד בהתפשטו' להיות מקור לחיות הנמשך בפעולה ועתה חוזר רוחו אל עצמותו ונק' נייחא דרוחא שתשוב רוחו אליו ובעבודה קשה שתכבד נק' קוצר רוח שהוא בחי' צמצום וקוצר רוח ונק' עמל רוח כו' ובהחזרתו הוא תענוג בהשבת רוחו שהוא גדול הרבה מערך התענוג שבהשבת הנפש שנק' נייחא דגופ' מאחר שהוא מקורו כו' וד"ל. ויש עוד מדריגה ג' שלמעלה מבחי'