צה, א
בחי' אדם דתיקון שהוא בחי' צומח כו' כי האדם עץ השדה מקבל יניקתו בשרש האילן מן השדה שהוא העפר כו' וכך נפש האדם צמיחתה למעלה מעלה הוא רק ע"י השרשת' בעומק בעפר הנה"ב כו' וראיה ממה שאם בירך על פירות האילן בפה"א יצא דהכל הולך אחר המעמיד יניקת השורש כו' וז"ש יציץ ופרח ישראל שהן הנשמות הוא ע"י בחי' השרשה דיעקב שהן הנשמו' בגופא כמשי"ת בע"ה) וכל זה מפני שלזה הי' עיקר הכוונה בתחלה בירידת שרש הנשמה ממקור חוצב' הראשון בעצמות המחשבה הפשוטה הנ"ל ואם לא היתה הנשמה מושרשת בעפר הגוף לא נשלם הכונה הראשונה וזהו מאמר רז"ל במי נמלך בנשמתן של צדיקי' כו' שהן הנשמו' שהיו מושרשים בגופי' ויצאו מחומר הגוף בצמיחת תו"מ ותשובה ותפלה כו' שלזה היה תחלת המחשבה והרצון התענוג הפשוט ממש הנ"ל משום דסוף מעש' דוקא עלה במחשבה תחלה כנ"ל (ומ"ש אשר ישנו פה נשמו' בגופי' ואשר איננו פה ויבואו בגופים או קאי על נשמות חדשות לגמרי שבימות המשיח והעוה"ב שלא באו בגופים מעולם ונק' בנות ירושלים כמ"ש במ"א והן למעלה מנשמות שבגופי' גם לאחר עלייתם בתחלת המחשבה ועליהם אמר הבאים ישרש שהן באים מן העצמו' לפעול כח ועוז ביעקב לעשות ההשרשה דתחלה וסוף כו' וכמו ענין נשמתא דפרחא מחי העולמים עצמו שלמעלה מבחי' אדם קדמאה כו'):
(כט) וזהו יציץ ופרח ישראל. כי הנה ע"י בחי' עומק השרשה דיעקב יוד עקב לנשמו' בגופי' עי"ז דוקא יציץ ופרח ישראל בכל מיני עילוי פירות והן ג"כ רמ"ח מ"ע שנקר' פירות וכמו בעגלה ערופה שארז"ל לא הניחוהו לעשות פירות מאי פירות מצות כו' ובזהר נקרא המצות בשם איבין דאילנא פי' אילנא הוא בחי' עץ החיים שהוא בחי' ושרש התורה עצמה כמ"ש עץ חיים היא כו' והפירות שלה הן המצות ולכך נקרא איבין דאילנא דחיי כו' וע"י מי נגדלי' וצומחין היינו ע"י ישראל אשר יציץ ופרח בגילוי א"פ דוקא בתשובה ומעשי' טובים בעוה"ז בבחי' עשיה בפועל ממש דוק'
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.