צד, ב

שמשתנה מזמן לזמן מהיפך להיפך כנ"ל אין זה רק מסיבת שינויי אור הנמשך מבחי' מקור ושרש דכנ"י שנק' אילן בכלל וכאשר בחי' השרש דכנ"י למעלה מאיר ונותן כח אז יתפשט ויצמיח פרי דתורה ומע"ט כו' ולפעמי' לא יאיר אור מפני עונות הדור יעדר ויחלש כח אתדל"ת בכנ"י למטה עד שאין שם על לב כו' כנ"ל וכמ"ש עד יערה עלינו רוח ממרום כו' וכתיב השיבנו ה' אליך ואז ונשובה וכמארז"ל בת קול מכרזת בכל יום שובו בנים שובבים בחי' ב"ק זה הוא בחי' המקור ושרש של כללות נ"י ע"כ בכרוז זה נמשך בחי' התעוררות תשובה ומע"ט לכל פרט מישראל מדי יום ושעה לבלתי ידח ממנו נדח כו' וד"ל:

(כח) וזהו הבאים ישרש יעקב דבחי' יעקב יוד עקב הוא בחי' השרש של כללות נש"י הבאים אח"כ בבחי' גילוי מאין ליש בבי"ע דהנה מבואר למעלה בשרש נשמות ישראל כמו שהן למעלה במקור חוצבה הראשון במחשב' עילא' בבחי' פנימי' ועצמות הרצון הפשוט שזה שאמר במי נמלך בנשמתן כו' אשר ע"כ היחודי' שלהם מקור לכל היחודים עליונים דסובב וממלא בכלל ובפרט באבי"ע כו' והנה יש להקדים לזה עוד ענין א' והוא בבחי' הביטול שיש בו ב' מדריגות ביטול עצמי ומקורי וביטול היש לבד וז"ש מה שמו ומה שם בנו בחי' מה בעצם כמ"ש ונחנו מה מה שם בנו הן כנ"י למטה בחי' ביטול היש לבד כו' וכמ"ש במ"א בענין חכמות בחוץ ח"ע וח"ת חכמה עילאה הוא בחי' ביטול בעצם (שזהו בחי' פנימיות אור אבא שהוא פנימיות ע"י כו') וכענין הנ"ל בפי' אין עוד לא שיש עוד והוא בטל שזהו ביטול היש לבד דהיינו שאיננו יש נפרד אבל לכלל אין לא בא כו' אבל ביטול בעצם הוא בחי' אין דח"ע כמו ונחנו מה ולכך א' יהב חכמתא לחכימין דח"ע מה בעצם אינו שורה רק בביטול היש דוק' וכמארז"ל לא בים במי שמרחיב דעתו כו' וכמ"ש במ"א. וזהו עיקר ההפרש בנשמות בין בהיותם בשרשם ומקורם עדיין שהוא בעצמות אא"ס בחי' אין האמיתי שמלובש באין דפנימי' ח"ע כמ"ש והחכמה מאין כו' כי אתה אבינו כנ"ל שאז אינה בכלל יש שיתכן לומר בה ביטול