צג, ב

חיצוני' העולמו' שמקבלים מאותיו' הדיבור לבד ואע"פ דאבא יסד ברתא והדיבור נמשך מהבל הלב כידוע כל זה אינו רק חיצוניו' משא"כ פנימיו' אור אבא שמאיר ביו"ד עקב שמשם שרש הנשמו' כמ"ש כי אתה אבינו כו' וד"ל. והטעם השני למ"ש כשם שאין בלבך כו' היינו משום דעקבי לאה נכנסים תוך ראש פנימי' חב"ד דרחל שרש כנ"י למטה וכמ"ש כאמה בתה וכמאמ' רז"ל לא זז מחבבה עד שקראה בתי ועד שקראה אמי כו'. והענין הוא דאור פנימיו' המחשבה עילאה מאיר בכנ"י שבמחשבה תתאה דמל' וכמארז"ל ישראל עלה במחשב' דהיינו במחשבה סתימא' הקדומה בחי' עצמו' רצון הפשוט הנ"ל ולכך אמרו כך אין בלבבינו אלא אח"פ ממש וד"ל. אך עדיין אין כל זאת מתיישב דאם כל זה שאמרו כך ממש אין בלבבינו כו' הוא רק מצד מעלת שרש כנ"י במקור הראשון דעצמו' אא"ס ב"ה או מצד בחי' יעקב שמבריח כו' כנ"ל א"כ יקשה לכאורה מ"ש בשמים ממעל ועל הארץ מתחת בשניהם בשוה אין עוד כלל שהוא בחי' אח"פ כו' שזהו מ"ש אני אני הוא כנ"ל ואין זה רק מצד שנעוץ תחלתן בסופן סוף מעשה עלה כו' כנ"ל ולטעם זה אין יתרון מעלה כלל במ"ש כך אין בלבבינו כו' שהרי בלא בחי' יחוד עליון שבלבבם הרי אמר כגוונא דאינון מתייחדין לעילא אוף הכי ממש אתיחדת לתתא כו' מטעם הנ"ל דאני אני הוא אני ראשון כו' לפי שנעוץ תחלתן בסופן כו' ואין זה תלוי בכנ"י כו' אבל הענין הוא כידוע דישראל קדמו במחשבה העצמי' שלמעל' גם מבחי' סובב כ"ע הנ"ל וכמארז"ל במי נמלך פי' ברצונו הפשוט להאציל ולברא כו' בבחי' סובב וממלא כו' בנשמתן של צדיקים דוקא ומבואר למעלה במ"ש אין עוד מלבדו בשמים וארץ בשוה וכן מ"ש את השמים וארץ אני מלא בשוה הוא בבחי' סובב הכללי הראשון שאין בו מעלה ומטה אלא סובב למעלה ומטה כאחד כו' וע"ז נאמר אני אני הוא כו' וזהו כמ"ד שמים וארץ כא' נבראו מבלי קדימה להעלם על גילוי ולא לגלוי כו' וע"ז הוסד יסוד המאמר דכגוונא דאינון מתיחדין כו' ג"כ משום דקמי