צב, ד

דאימא ממש כידוע וגם שם יש הפרש בין נשמות למלאכים דנשמו' דעלמא דדכורא הכלולי' בו"ק דז"א שהן י"ב גבולי אלכסון דאצי' שנק' שבטי י"ה הן בתכלית הביטול במקורן בבינה עילאה כמו ג' סבו' שנק' נוני ימא רבא כו' (וכמ"ש במ"א בפי' מאמר הזוהר ע"פ וידגו לרוב בקרב הארץ דנשמו' דעלמא דאתכסיי' בבינה דאצי' אזלין ביבשתא כו') ומלאכים דאצי' ממש שנק' מרכבה עילאה הן מבחי' הדיבור דז"א כמו ויאמר ה' אל משה וכה"ג (שדיבור דהוי"ה למעלה ממחשבה דאלקי' כמ"ש במ"א בפי' אמת ואמונה כל זאת דאלקי' דז"א למעלה מבחי' הוי"ה דנוק' כו') הרי הן בבחי' יש בפ"ע אלא שנמשכים ונכנעים כמרכבה כו' כנ"ל (ויש עוד נשמו' דאצי' שנק' אחים ורעים להקב"ה שהוא ז"א שמקבלים עמו בשוה מבינה עילאה כו' והן כמו הסבו' כו') וממילא מובן מ"ש כי הוי"ה הוא האלקים בשמים ממעל כו' קאי גם בעולם האצי' עצמו דשמים וארץ עילאה הוא בחי' מחשבה ודיבור וכנ"ל דמ"ד כא' נבראו שהוא למעלה משניהם הוא בבחי' כתר דאצי' כו' וז"ש כי אני אני אותיו' אין שלמעלה משם הוי"ה כמ"ש היש ה' בקרבנו אם אין כו' וד"ל:

(כו) וזהו שאמרו השבטים ליעקב שהוא בעל עולם האצי' בריח התיכון דת"י שעולה עד הכתר דאצי' כידוע והוא ג"כ יו"ד עקב דח"ע שרש העוה"ב שבבינה כנ"ל דכשם שאין בלבך