צא, ב

ממש מאחר ששורש התהוות הנשמה הוא מבחי' לבושים דאותיו' המחשבה ואיך אפשר שיעלה בחי' לבוש הנפרד להיות בבחי' ומדריגת גופא דמלכא א"ס ממש ויובן בהקדים מ"ש השבטים ליעקב כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד. פי' יעקב יו"ד עקב היו"ד הוא בחי' חכמה ויש ב' יודי"ן יו"ד עילאה חכמה עילאה ויו"ד תתאה והוא נק' יו"ד עקב עקב דיו"ד עילאה (והוא בחי' יסוד אבא ולכך נק' יעקב אותיו' יבקע שזהו בחי' בקיעת אור אבא יו"ד עילאה כמ"ש אך יצא יצא יעקב וכמ"ש בע"ח) וידוע דביו"ד נברא העוה"ב ובה"א נברא העוה"ז שהן ב' עולמות עלמא דאתכסיי' עולם המחשבה ועלמא דאתגליי' עולם הדיבור וז"ש כי בי"ה צור עולמים כי הנה העוה"ב שרשו בבחי' בינה שהוא ההשגה במחשבה עיונית והארה זו מתפשט בבחי' אותיו' המחשבה הנק' לאה ושרשה במל' דתבונה ולזאת מקור השגות הנשמו' בעוה"ב שיהיו נהנין ומשיגי' כו' או בג"ע שבעולם הבריאה הוא מבחי' בינה שבמל' שמשם נמשך אותיו' המחשבה שמהן נבראו בחי' עלמין סתימין דלא איתגליין כמשל האותיו' דמחשבה שהן סתימין כו' ונקרא מאמר סתום מ"ם סתומה כידוע וביו"ד נברא העוה"ב היינו בחי' הארה והשפעה האחרונה שבאור החכמה שנק' יו"ד תתאה יו"ד עקב הנ"ל שממנו נעשה מקור ושרש לעוה"ב שהוא בחי' השגה שבבינה וכידוע דהחכמה נקרא אין וכמ"ש והחכמה מאין תמצא כו' ובינה נקרא י"ש והוא העוה"ב שנאמר להנחיל אוהבי י"ש כו' וה"ז בחי' ההשפעה מאין ליש וזהו ביו"ד נברא העוה"ב וז"ש כי בי"ה מיו"ד נעשה ה"א עילאה דבינה כו' ובה"א נברא העוה"ז הוא בחי' עלמא דאתגלייא הנקרא מאמר פתוח מ"ם פתוחה כו' והוא בחי' אותיו' הדיבור בה' מוצאו' הפה וכמ"ש בס"י וקבען בפה כמו יו"ד מאמרות ויאמר אלקי' יהי אור יהי רקיע וכה"ג ויש באותיו' הדיבור ריבוי התחלקו' הצירופי' עד אין שיעור כמ"ש בס"י ה' אבנים בונות ק"ך בתים שהן ק"ך צירופי' דה' אותיו' דשם אלקים שבי' מאמרו' ונחלקי' עד אין שיעור כמ"ש שם מכאן ואילך