צ, ד

הנ"ל שגם שהיא בחי' ריחוק אבל עיקר סיבתה אינה באה רק מצד עוצם הקירוב בתענוג ושמחה נפלאה עד שמשתחווה הרי השתחוואה וביטול זה בא לעוצם בחי' התענוג היפך השתחוואה דיצחק שאינה באה רק לעוצם הריחוק שהוא העוצב והמרירות כו' ולכך עליות והתכללות הנשמות דזרעא דיצחק בגלותא דישמעאל הן בניגונים של עוצב ומרירות דוקא כו' והנה מבואר למעלה שכל בחי' בירור שבגלות הוא באופן המתברר דוקא וישמעאל שהוא מבחי' החסד טבעו להתפעל מבחי' היפוכו שהוא העוצב והמרירות דוקא והנה בחי' הבירור של החושך זה דקליפת ישמעאל היא ג"כ בבחי' עוצב ומרירות שבסט' דקדושה בחי' ומדריגת זרעא דיצחק המבררם והענין הוא דישמעאל שרשו רק מבחי' גסות הרוח להתגדל וכל עוצב שבו אינו רק ממה שיחסר לו דבר לפי ערך גדולתו וכנראה בחוש בכל גסי הרוח האמיתים שהמה תמיד בעצבון ומורת רוח מאוד על העדר כבודם אפילו בכל שהוא כי זה כל חיותו משא"כ השפל באמת לא ידאג מאומה כו' ולנגד זה לברר ולהפוך חשוכא לנהורא כו' הוא בחי' עוצב ומרירות דזרעא דאברהם בעליות נשמותיהם בתפלה שהוא היפוך זה ממש דהיינו שמתפעלים מאוד בנפשם בעוצם המרירות על היותם תופסים איזה מקום ויש לגבי עצמות רוממות אא"ס ב"ה ומצד זה כל שמתבונן בעמקות יותר יותר יתרחק בעצמו במרירות יותר עצומה עד שבא לבחי' השתחואה מרחוק ביותר כנ"ל וא"כ ה"ז ממש היפוך עוצב ומרירות דקליפת ישמעאל ובזה בא ענין בירורם בזמן הגלות וכמו דחושך דקליפת אדום מתברר בניגונים של שמחה דזרעא דאברהם היפוכו בגלות כך חושך דקליפת ישמעאל מתברר בניגונים של עוצב ומרירות ע"י זרעא דיצחק וד"ל. ובכל זה יובן בתו' ביאור ענין הפסוק הזה שיאמרו כנ"י לעתיד כי אברהם לא ידענו כו' כי אתה אבינו. בהיות כי הרי מובן היטיב מכל הנ"ל בבחי' השתחואה דיצחק שבא מסיבת הריחוק העצום גבוה הרבה מבחי' השתחואה דאברהם שבאה מסיבת הקירוב כו' דהיינו שמבחי'