פב, ג

מרצון לרצון הפכי אבל שרש הניצוח בעצמות דיחיד' שאין עשוי להשתנות כלל מרצון לרצון כי הוא למעלה גם ממקור הרצון ועונג כו' לכך אין לו הפסק וביטול כלל כו' וזהו רמה קרני שהוא מלכות דוד לע"ל דכתיב עד דוד הגדיל בלי שיעור והפסק לעולם כמו דוד מלך ישראל חי וקיים כו' וכמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים כו' ימלוך לעולם וכמ"ש במ"א בענין ואלה דברי דוד האחרונים דוקא דראשונים הי' להן הפסק והן ע' שנין שאולים מאדה"ר משא"כ במשיח בן דוד דכתיב בי' חיים נתת במתנה לחלוטין כו' וזהו צדקת פזרונו שפיזרן כו' ופרזונו כמו ערי הפרזי כמו פרזות תשב כמשי"ת וד"ל:

(י) והנה מעתה יש להבין מארז"ל דלעיל א"ת פרזונו אלא פזרונו דמשמע מזה דענין א' הוא ולכאורה אין בפיזור בין אוה"ע ענין השייך לפרזונו. אך הנה כתיב פרזות תשב ירושלים וקאי לע"ל ויש לזה סתירה ממ"ש ואני אהיה לה חומת אש כו'. ויש להקדים תחלה שהחומה יש בה ב' דברים א' לריעותא מה שתגביל יושבי העיר לבלתי יתפשטו לדרום ולצפון ולמזרח ולמערב והב' למעליותא מה שתשמור יושביה ומגין מפני האויב לבלי יקרב זר ועושין מגדלים על החומה ויושבים שם שומרים בכלי מלחמה בחצים וקשת למנוע ביאת השונא לעיר וגם זה נק' הגבלה שמגביל מבחוץ לעיר כמו התחום לומר עד פה תבוא ולא יותר כו' והוא מה שמונע ליקרב זר בתוך העיר. ויובן דוגמא זו בירושלים דכתיב בה על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כו' וכידוע דחומת בת ציון הוא אותיות חותם ואותיות תחום כו' (להיות שמגביל קדושת ירושלים כידוע בי' קדושות חומה וחיל עד היכל ק"ק) והענין יובן בכללות נ"י הכלולים בירושלים של מעלה וחומת ירושלים ברוחניו' הוא בחי' המקיף הכללי שמקיף לכלל העיר שנק' עיר אלקינו הר קדשו וארז"ל אימת גדול כשהוא בעיר אלקינו כו' ויש להקדים תחלה מ"ש במ"א עמ"ש בחרבי ובקשתי בצלותי ובעותי שיש ב' מיני מלחמה א' מקרוב להרוג בחרב כמו רוממות כו' וחרב