פב, ב

הגלות דעכשיו ביותר שהוא רק שעבוד מלכיות בעול פרנס' במוח ולב עד שנשתקעו לגמרי בהבל כו' ולא שנתעכב זמן הגלות מצד חטא כו' רק בחי' הסתר אלקו' בלבוש שק דמנגד ביותר כו' שמזה יתעורר הניצוח בלב כנ"י בבחי' גילוי תעלומות עומק כו' וכך למעל' יתעורר כל עצמות אא"ס שנקר' סדכ"ס כמ"ש רבות עשית יש מאין שהיא מבחי' הדיבור בי"מ שנגלה בהם גם הרצון שזהו בקדמין ובחוכמת' כידוע מהעלם הרצון כו' אבל בחי' סדכ"ס היינו נפלאותיך ומחשבותיך העצמי שלא בא לגילוי רצון וחכמה כו' עצמו מספר בדבור וז"ש לעילא מכל ברכתא כו' דאמירן בעלמא פי' ברכתא כמו ברוך מן העולם כו' מהעלם הרצון ומח' לגילוי ולעילא מהכל היינו הנקרא נפלאותיך ועמקות מחשבותיך כו' דלא בא באמירן בעלמא כו' כי אא"ס למעלה עד אין כו' ומגלה עמוקות מני חשך וסתר העצמי' הנקרא אוצרות רק בשביל ניצוח שבניצוח דוקא מתגבר בכל כח העצם כידוע. וזה שארז"ל והנצח דוקא זו בנין ירושלים דלע"ל שיהיה נצחי וכמ"ש וע"י יתיב כו' כנ"ל והוא עד"מ מלך ב"ו שמבזבז כל אוצרותיו שלא הי' מגלה גם בשמחתו רק בחתונתו או חתונת בנו וגם זה לא לבזבזן כו' כנ"ל ולגבי ניצוח השונא יבזבז הכל כי כלא חשיב לגבי נקודות העצמות כו' וכך שלא ישלטו המנגדי' בכנ"י זה הניצוח יגרום בנין נצחי דוקא וז"ש צדקת פרזונו פזרונו צדקה וחסד גדול עשה שפיזרן באוה"ע הוא בשיעבוד פרנסה כדי שיהיה הניצוח שלהם מצד המנגד כנ"ל ויעוררו ניצוח העליון שיבנה בנין נצחי עי"ז וזהו והנצח זו בנין ירושלים דלע"ל כי הניצוח אע"פ שנק' מדה כשאר המדות מ"מ אנו רואים שמגעת בפנימיות ועצמות כל הנפש עד שכל הון יקר ואוצר נחמד בוז יבוזו לגביו ולכך נצח לשון נצחי' שאין זה ברצון ותענוג שגם התענוג היות' פנימי אע"פ שהוא בעצמיות' יופסק כידוע וכן פנימיות הרצון בדבר יופסק כו' אבל הניצוח אין לו הפסק וז"ש גם נצח ישראל לא ישקר ויכזב מפני שאינו נפסק הניצוח כי לא אדם הוא כו' דבמוחין ומדות שנקרא אדם יש השתנות להנחם