פב, א

ממש שנקרא יחידה כו' שבלתי מתגלה לעולם כי גם בהתפעלותו בעונג נפלא בתפל' אין זה רק גילוי הארה בעלמא מעצמותו כו' וכן במרירות הצער עצום כו' (רק בע"ת כראב"ד שיצא נשמתו בבכיה זהו וכה"ג בא מבחי' העצמות וכן במס"נ בקה"ש גם בקל שבקלים כידוע) ולכך נקרא אוצר של י"ש דגם ביראה עילאה ביטול במציאות לא בא עיקר בחי' העצמות לגילוי ונקרא תעלומות לב אך כאשר בא לבחי' ניצוח מלחמה לגבי המנגד העומד על נשמתו לשחתה לגמרי כנ"ל כמו בנפול הנופל בתאוות חומריות ובהבלי הזמן שנבלע מוחו ולבו בטרדתו עד שנפסק חבל התקשרות נשמתו וכמת יחשב אז יתמרמר ביותר ויתעורר בלבו בבחי' נקודת הרצון הנקרא נקודת לבו שבבחי' עצמותו ממש (שאינו מתגלה רק בשעת קדה"ש או בתשובה מעומקא דעומקא דראב"ד שלמעלה הרבה גם מהתפעלות פנימיות הלב באהבה רבה בתענוגים כו' ועי"ז יציל נפשו משחת ויתקרב לה' בכל לב וכל זה רק מחמ' הניצוח לבד לבלתי ידח כו' שאינו רוצה ליפרד לגמרי ולחיות כחיי כו') וז"ש אם כמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' כי יראת ה' העצמי הנ"ל אינו מובן בגילוי רק אם כמטמונים כו' וזהו שאין לו בעולמו בחי' התקשרו' כל עצמיות שיתעורר למעל' המשכת כל עצמות האלקי' רק אוצר של י"ש הנ"ל וד"ל. והנה באתדל"ת בניצוח המנגד דקליפו' שהוא ע"י בחי' גילוי תעלומו' נקודת עצמות הנ"ל יבא אתדל"ע ג"כ בחי' ניצוח העליון למעלה לגבי המנגד דקליפ' שהוא ע"י בחי' גילוי תעלומות אוצר העליון כמו מוצא רוח מאוצרותיו שהכה בכורי כו' דהנה לע"ל לא יבנה בנין ירושלים רק מצד הניצוח לבד מפני המנגד דקליפה להיות שאנו רואים בית ראשון היה ע"י התעוררות רצון ותענוג העליון ממעשה התחתונים לא נתקיים מצד חטאם שפגמו הרבה וכן בית שני כו' אבל כשלא יהיה סיבת הבנין מצד טוב מעשה וכשרון הלב כו' רק מצד הניצוח לבד שלא יוכל לסבול המנגד עד שנוגע לעצמותו ממש שאז יתגלה כל בחי' נקודת העלם העצמית כנ"ל וזהו שאנו רואים אריכות