פ, ד

שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך פי' כי הגם שלכאורה מה שתורתם אומנתם ונקרא בוניך היינו מפני שהמה בשרשם בניך מבחי' עה"ח דוקא אבל יש בחי' עבד שלמעל' מבחי' בן כמו משה עבדי כו' לא כן משה עבדי בכל ביתי נאמן הוא כו' והוא מי שתורתו אומנתו לתקן ולפרנס א"ע ולהיות עבד נאמן שהוא יותר נעלה מבחי' בן שאינו מורגל עדיין לעסוק באומנות לתקן בית אביו והיינו בחי' הבירורים שבחכ' דתו' שעי"ז יקבל שכר הרבה בלימוד סודות טעמי המצות והלכו' שלעתיד ומי שטרח כו' כמשל העוסק בכלי אומנות שמרוויח שכר הרבה משא"כ היושב בטל מאומנתו הגם שעוסק בגופו של חכמה אין ערך לגבי מי שחכמתו עמדה לו לפרנס א"ע (בה) כמו בכלי אומנות כמ"ש במ"א באריכות וז"ש צדיק באמונתו יחיה א"ת באמונתו אלא באומנתו וגם כאן מתחלה א' וכל בניך לימודי ה' בגופו של חכמה עילאה עה"ח טרם שמתפשט הארתו לברר ואח"כ אמר ורב שלום בניך א"ת בניך כחי' בן לימודי ה' מפני שעיקר השלימות הוא בבחי' בוניך כו' שהוא בבחי' עבד ובזה יתורץ הכל וד"ל :

(ז) ועתה י"ל בעיקר ענין אריכות הגלו' דעכשיו דהנה ארז"ל ע"פ צדקת פרזונו אל תקרא פרזונו אלא פזרונו צדק' עשה שפיזרן בין האומו' ויש להבין מהו הצדקה. הנה כתיב ראה נתתי לפניך החיים כו' ובחרת בחיים כו' וכן ואתם הדבקים חיים כולכם כו' לדבקה כו' כי הוא חייך הרי עיקר הירידה של הנשמה בשביל חיות הנשמה עצמה מאלקים חיים כמו השם נפשינו בחיים חיי דכל ב"י כו' וכמ"ש כי אתה תאיר נרי בהלו נרי כו' כמו ע"י פסד"ז רוממות אל כו' כידוע ולפעמים משמע שהעיקר הוא שיאיר אור בחושך הנה"ב לאהפכא כו' ולזה נאמר הראת לדעת פועל יוצא שיהיה הנה"ט מכיר בוראו במוח ולב להיות מבשרי ממש אחזה אלוה כמ"ש למען דעת כל ע"ה דוקא שיהיה מבהמה אדם כמו לבי ובשרי ירננו כו' ולבי חלל בקרבי אלהי בקרבי דוקא כו' ואני בהמות כו' אבל הנשמ' עצמה א"צ תיקון כלל שכבר ניתקנה כמו