פ, ג

במתיבתא דרקיע קוב"ה אומר טהור כו' וכה"ג ועד"ז יהי' לימוד ההלכות לעתיד אחר הבירור דעה"ד טוב ורע והגם שאמר בר"מ דהלכות יבוטלו כי אילנא דטוב ורע יתעבר כו' היינו גוף ענין ההלכה למעשה כשר פסול כו' אבל בחי' טעמים וסודות ההלכות דכשר פסול טמא וטהור כו' אדרבה בזה יהי' עיקר הלימוד לעתיד וזהו שכרה של תורה דעכשיו וד"ל:

(ו) ומעתה יובן בשורש ענין מי שתורתו אומנתו דפטור מן התפל' דהנה שרש התפל' הוא בבירור דעה"ד טו"ר בבחי' העלאת מ"נ כו' אך מי שתורתו אומנתו שרשו מבחי' עה"ח שלמעל' מעה"ד ע"כ תורתו כלי אומנתו לתקן במקום הקילקול שצריך תיקון ובירור כמו בעה"ד כו' ולזה פטור מן התפלה בהעלאת מ"נ מלמט' כי שרשו רק בבחי' המשכת מ"ד מלמעל' למטה כענין המאמר שכינה מדברת מתוך גרונו של משה בד"ת שאמר שהיה מברר ומתקן בעה"ד טו"ר כו' שדבר ה' מדבר מתוך גרונו כדבר מלך שגוזר ואומר כו' וכך היה הרבה מן התנאים שהי' תורתם אומנתן כמו רשב"י וכה"ג וכן ר' חייא רבא שאמר מיומא לא איכוונת בתפלה וכן ר"י דהוי מצלי לל' יום כו' וכלהו תנויי בנזיקין כו' רק לברר ולתקן ושרש התיקון מבחי' עה"ח דוקא ושכר תורתם שהוא כלי אומנתם עכשיו יהי' לעתיד בלימוד טעמים וסודות ההלכות כנ"ל וד"ל. והנה עד"ז יתפרש דכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך (דלא כדלעיל בתפלה ותורה) דהנה פי' לימודי ה' לשון נפעל כנ"ל היינו כמו בחי' תורתו אומנתו כנ"ל דשרשם מבחי' עה"ח שהוא בבחי' שם הוי"ה דז"א וז"ש לימודי הויה דוקא וענין הנפעל הזה היינו מפני שהמה בתכלית ההתכללות והביטול בענין שכינה מדברת מתוך גרונו כנ"ל וכמ"ש ואשים דברי בפיך כו' (וכמ"ש במ"א בענין מ"ש המגיד להרב"י אני המשנה המדברת בפיך כו') ונקרא בניך בחי' בן שהוא בבחי' התקשרות עצמיות וא"צ עבודה ויגיעה בהעלאת מ"נ בתפלה ולזה פטור מן התפל' וכמ"ש רשב"י בחד קטירא אתקטרנא כו' ואח"כ א' ורב