עח, ג

עד שיהיה הטוב זך ונקי ונקרא בר לבב כו' וזהו כל עיקר ענין התפלה רק ענין הזדככות וטהרת הלב מכל תערובת זר אפי' שמץ מיניה כו' עד שיהיה לב אחד בלבד כנ"ל (אך אין שלימות הבירור רק ע"י הלימוד בתושבע"פ אחר מס"נ שבתפלה כמשי"ת בסמוך) ובתערובות הג' הנ"ל שגם הטוב הוא רע לא יתכן לשון התבררות וגם לא יועיל אלא רק צריך הרחקה ודחי' צא תאמר לו כו' והוא משרז"ל לעולם ירגיז כו' לגעור על טמא שיובדל כו' או ע"י בחי' התשוב' במרירות בוידוי בשפלות והכנעה כו' והר"ז כמו ענין הבירור דטו"ר טמא וטהור שבמשנ' שהוא לרחק ולהשפיל הטמא בדבר מלך גם שאין כל חדש בזה רק כדי שלא יתנשא בחוצפא כו' כך צריך בתפלה להרגיז ולהרחיק את הרע גמור או בתשובה והכנעה כו' אך כל ענין התפלה אינה רק בבחי' הכנה לעיקר הבירור וההבדלה הגמורה שנעשה ע"י לימוד התושבע"פ דוקא אחר התפלה כמשי"ת בעז"ה וד"ל. ובכ"ז יובן מעשה דבנו של ריב"ל שאמר לו עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה ואמר לו אביו בני עולם ברור ראית כו' בהיות ידוע דאילנא דטו"ר הוא בעוה"ז דוקא ע"י חטא דאה"ר שנמשך זוהמא של נחש הקדמוני ונעשה בחי' תערובת רע בטוב ביותר (עד דנוג"ה דעשיה רובו רע כו' כידוע) וכמ"ש בגמ' בחטא דאה"ר בעה"ד טו"ר שנתערב היין בשמריו כו' וע"כ אין צדיק בארץ אשר לא יחטא כי א"א שלא יתערב ברע שלו גם חלק א' מריבוא מן השמרים דרע דנוגה ונקרא צדיק ורע לו כו' וכן להיפוך אין רשע בעולם שלא יעשה טוב דאפי' פושעי ישראל מלאים מצות ונקרא רשע וטוב לו כי א"א שלא יתערב ברע שלו גם חלק א' מריבוא מן הטוב כו' וכמשל טרדת היין ושמריו שבלול הכל צלול ופסולת בכל החלקים והגם שהשמרים יורדין וצוללין למטה כאשר יעמוד היין זמן מה מ"מ נשאר ביין העליון חלק תערובות כ"ש מן השמרים של מטה ובשמרים יש מחלק הטוב שביין העליון הצלול וע"כ בעולם הזה כולם באו בתערובות צדיק ורשע רק שהוא זמן הבירור כמו משל בירור