עז, ד

עצום מאוד לפי ערך כח גבורתם להפיל זא"ז כידוע ובשעת התגברות עוז החיבוק אז זמן התגברות הא' על זולתו לנצח ולהפילו כו' וכך יובן במלחמה דטו"ר בשעת התפל' לפי שאז זמן הבירור כנ"ל מתגבר הרע לעמוד לנגד הטוב ולנצחו ולבולעו כו' ומתחבק ומתאחד בטוב והוא סיבת המ"ז שמתגבר בתפלה יותר מבזמן אחר (כמ"ש במ"א ע"פ פדה בשלום כו') ולא מצד עצם כח גבורות הרע אלא דרך התגברו' בחוצפא והתנשאות כו' ונדמה לו שהוא הגבור ובודאי ינצח כו' וזהו ענין מה שבתפל' דוקא יש כח ועוז יתירה לבחי' הרע להטעות א"ע לומר שהוא הטוב והכשר כו' מצד עצם התערובת האמיתי מפני חיבוקו העצום עם הטוב למלחמה כו' וד"ל. וזהו שאמר דשעת צלותא שעת קרבא בב' ענינים הפכי' דקרבא זו היא בחי' הבירור וההבדלה אחר הניצוח של הטוב על הרע ואמנם עד שיבורר בניצוח הרי מתחב' טוב ורע יחד והרע מתגבר אז יותר לומר גבור אני כו' דהיינו שהוא הכשר כו' וד"ל. אך הנה עיקר הבירור וההבדלה דטו"ר הוא ע"י לימוד תושבע"פ אחר התפלה דוקא משום דבחכ' אתברירו בהיות מבואר למעלה שיש ג' מיני מדריגות בתערובות וא"כ צריך שיהיה הבירור על ג' מיני תערובות הנ"ל להבדיל ולהפריש הרע מן הטוב שזהו כל עיקר הבירור כידוע שאין בענין הבירור שום ענין התחדשות בעצם לעשות הטוב מחדש או לעשות הרע מחדש אלא רק להורות ולהבדיל בטו"ר שכבר ישנם במציאותם שיהיה מובדל כ"א בפ"ע וזה לא יקרב אל זה ויהי' ידוע וניכר לכל הרע מהו והטוב מהו משא"כ בלתי הוראות הבירור לא נודע כלל לעין הרואה מהו הרע ומהו הטוב כו' וא"כ לא עשה הבירור הזה שום התחדשות בעצם ומהות הטוב ורע רק שהורה להבדיל ולהפריש ביניהם ולגזור אומר על הרע והפסול בעצם שהוא רע ופסול וטמא טמא יקרא ועל הכשר וטוב וטהור בעצם שהוא כשר וטהור ואינו פסול וטמא ולא יטעו לומר על הטהור וכשר פסול וטמא ועל הטמא ופסול טהור וכשר