עג, ג

על בחי' ו' המדות שבחכמה כי בחי' החכמה עצמה הוא היו"ד כידוע דיו"ד בחכמה וה"א בבינה אך בחי' המשכת החכמה במדות שבה כמו להכשיר או לפסול לטמא או לטהר שהן כללות ענין ו' סדרי משנה הרי הוא בחי' ו' מדות שנמשכו מהחכ' הכללי' שבתור' וה"ז ממש כמו צורת הוא"ו שראשו יו"ד ומן הי' נמשך וא"ו וד"ל. וזהו מ"ש כבוד חכמים ינחלו שהן ל"ב נתיבות חכמה בגימ' כבוד עד"מ הנתיב שהוא צר להליכת יחיד מעיר לשדה כך ו' סידרי משנה נק' שבילי החכמה הן דרך כלל בחי' ו' מדות והוא משרז"ל לברך בתורה תחלה דהיינו להמשיך מבחי' החכמה בחי' אין שמלובש בה אא"ס ועי"ז נמשך גילוי אא"ס למטה כמו למעלה שהרי אין שינוי כלל קמי עצמותו כנ"ל ורוחניות וגשמיות שוין לפניו דכולא קמי' כלא חשיבא הגם שהתורה מדברת בענינים גשמי' כמו תרומות ומעשרות וכיוצא מ"מ כשהוא ממשיך מבחי' היו"ד דחכמה נמשך גילוי אא"ס בה כמו למעלה מטעם הנ"ל ודוקא אחרי בחי' רצוא ושוב שבתפלה שקדמה ללימוד התורה וזהו שנא' בק"ש ואהבת ואח"כ ודברת בם דאל"כ אינו יכול לברך בתורה תחלה וד"ל והנה כ"ז הוא בחי' ג' אותיות דשם הוי"ה י' ה"א וי"ו וענין ה"א האחרונה דשם הוי' הוא בחי' יראה תתאה הנק' מצות המלך שהוא ענין קבלת עול מלכות שמים בבחי' עול דוקא כמ"ש בדוד נאם הגבר הוקם על כו' בחי' עבד ע"ד מארז"ל ע"פ ושבתם וראיתם בין עבדו לאשר לא עבדו שאינו דומה שונה פרקו ק' פעמים לק"א פעמים שהוא ענין העבודה יותר מכפי הטבע האנושית שאין זה אלא בחי' ביטול עצמותו בהכרח וכפיה בעול ויגיעת הנפש בלתי בחירה עצמית ואז נק' עבד משא"כ העובד מאהבה לא נק' עבד כידוע בס' היראה ומדרגה אחרונה הזאת הי' שרש בחי' דוד המלך שהי' בבחי' מרכבה למל' דקדושה וע"כ נק' יפה עינים וטוב רואי פי' יפה עינים לפי שהוא בבחי' השפלות בעיניו דל"ל מגרמי' כלום כמ"ש עני ואביון אנכי כו' ועני עיניו מצפות למעלה ע"כ נק' יפה עינים והי' תמיד בבחי' הביטול גם