עב, ג

כידוע. והעצבות גורמת הכיווץ והעדר ההתפשטות כו' וד"ל. וענין השמחה והעצבות כמ"ש ישמח הוי' כו' ובהיפוך ויתעצב אל לבו כו' והיינו ע"י מצות מעשיות שהן רמ"ח אברין דמלכא כידוע כשהצדיקים עושים מצות אור צדיקים ישמח פי' גורמים שמחה עליונה שהוא מן העונג העליון הנקרא יום שכולו טוב כידוע ועושה התפעלות יתירה בבחי' רוח דז"א דאצי' הנקרא לב ומזה יהיה התפשטות הדמים עליונים באברים כו' והעצבות הוא מן העונות כי רעת האדם יגרום הכיווץ כו' כמ"ש אלכה ואשובה אל מקומי כו' וד"ל. ואמנם נר רשעים משמע דגם המצות שלהם הנקר' נר כמ"ש נר מצוה ידעך ולא ישמח. יש להבין זה הנה רשעים לאו דוקא חוטאים ממש אלא כל שאפשר לו לקיים מ"ע ואינו עושה נקרא רשע שהרי עשה דוחה ל"ת והטעם הוא לפי שהאור דוחה חושך כך העשה שהוא המשכת אורות דאצילות בכלים מכלים שונים כידוע הוא דוחה את הל"ת שהוא מניעת הרע כו' ואם