עב, א

מפני רצונו כו' שכל עיקר המצות הוא רק ביטול רצון עצמו במצות ל"ת וקיום רצונו ית' במ"ע וענין ביטול הרצון אינו אלא כשהוא בבחי' עול דוקא דהיינו שמצד עצמו היה חפץ מאוד באותו הדבר אבל עול מ"ש שעליו לא יניחנו לעשות אותו הדבר נמצא שנתבטל רצונו ע"פ הכרח בע"כ כו' אבל אם היה ממאס ברצונו מצד עצמו אין זה עול כלל כו' והטעם לזה מה שעיקר הדבר הוא העול דוקא כו' מפני שבאמת אם צדקת מה תתן לו ועיקר הכוונה הוא שיגרום למעל' ג"כ בחי' עול דהיינו ירידת שפע המאציל בנאצל כנ"ל שעל זה אמרו רז"ל ועשיתם אתם כאלו עשאוני פי' הביאוני בבחי' עשיה להיות בראשית מאמר כנ"ל וד"ל. ולכך צ"ל בבחי' הכרח דוק' וזהו שצריך שיאמר אפשי אלא אבי שבשמים גזר עלי כו' והנה הגם שאינו אלא עול לבד אבל מה שהוא למעל' ממנו שמצד עצמו חפץ בו אלא הוא מבטל עצמו להנעל' ממנו שגזר עליו כו' בזאת מתקן הפגם של הרע דמקיפים הנ"ל כי אם הי' מואס ברע לא היה מתקן אלא הרע שבבחי' א"פ שהרי כאשר הוא מואס אינו מבטל אלא הרע שאינו חפץ בו בטובו אבל הרע שחפץ בו עדיין ישנו אצלו ולא ביטלו כלל כו' אבל כשהוא מבטל בבחי' הכרח העול בזה מתבטלים כל מיני רע פנימי' ומקיפים כו' וד"ל. וזהו העבד הראשון הושע עבדך כו' כי עני ואביון אני פי' אין בי מצד עצמי שום ביטול רצון רק עפ"י הכרח דווקא כעול העבד ממש שבא בשכרו כנ"ל ואח"כ לאהבה את ה' כו' שמזה יבא ג"כ לשפלות והכנעה גדולה ויבקש רחמים על נפשו והוא בחי' יעקב בראותו שאין בו הצעקה וכי ברע הוא כו' ואינו אלא כעבד לעול ואומר הושע עבדך כי עני בלא דעת ואביון בלתי הארה אלקי' כו' ובזה מעורר בחי' רחמי' רבי' העליוני' שנקראי' נחלה בלי מצרים כו' והוא נחלת יעקב אשר פדה את אברהם פי' יכול לפדות מן החשך את האהבה אלקי' הנק' בחי' אברהם והיינו לאהבה כו' וד"ל. ועוד תיקון להרע המקיף הנ"ל הוא עבודה השני' לעבדו דהיינו ללכת בדרכיו כנ"ל