עא, ג

דמלתא זוטרתא היא ואח"כ לאהבה ולעבדו כו' דהנה בחי' העבד הא' הושע עבדך כו' הוא ענין אתערותא דלתתא שע"י התפלה כנ"ל ועיקר ענינה הוא הצעקה כמ"ש ויצעקו אל ה' כו' פי' ענין הצעקה הוא כאשר יראה אדם דבר פלא מאוד בעיניו או כאשר יאמר זולתו דבר שאינו במציאות והוא שקר מפורסם יצעק שאין האמת כן וענין סיבת הצעקה בל' אהה כו' תבא בזה מצד שנתאמת אצלו ההיפוך ולפי ערך התאמת האמת כן לא יוכל לסבול היפוכו השקר (והוא בחי' גבורות דאבא שלא יסבול את המנגד לאמיתות ההשגה כו' וזהו הוראה אמיתית על אמיתית ההשגה אצלו שאם לא היה כ"כ אמיתית הי' עדיין סובל קצת היפוכו כו') כמ"כ בחכמה שבנפש האלקית הרואה את הנולד מאין ליש פי' ביטול מציאות היש לגבי האין מקורו כו' כל שנתאמת אצלו יותר בבחי' ראיית השכל יותר לא יוכל לסבול היפוכו דהיינו מה שנראה היש נפרד ממקורו כו' ומזה תבא הצעקה בלבבו כמ"ש צעק לבם אל הוי"ה שהוא האין המחי' את היש וענין הצעקה בלב היינו שצועק אל האמת שנתאמת אצלו ולסלק היפוכו כו' וד"ל. אמנם כשהשכל מגושם מאוד מחמת העוונות או מחמת רוע גופו וכן אפי' אין בו שתיהן אך מצד פחיתות ערך נפשו האלקית שהיא מתחתית המדריגה הנפרדת בריבוי ההשתלשלות כמו נפש דעשיה כו' אז לא יתפעל מאומה בנפשו במה שהאין הוא העיקר והיש טפל ובטל כו' כי לא בינת אדם לו להתפעל מענין אלקי רק יתפעל מענייני גשם כמו נפשות הבהמה כו' ולא יוכל לבא לידי צעקה בלבבו על ביטול היש לאין כי לא נתאמת בנפשו האין כמו שהוא באמת כו' וסיבת זה הוא מצד המקיפים הרעים שבנפש זו האלקית שהרי פגימה הוא בבחי' מקיף דקדושה שאינו שורה בה והיינו מה שאינה משגת האין שהוא המקיף וכידוע א"כ מוכרח שיש המסתיר כנגד זה בהיכלות הקליפות והוא ג"כ מבחי' מקיפים כידוע שאת זלע"ז עשה האלקים וכמו שיש פנימים ומקיפים דקדושה כמ"כ יש פנימים ומקיפים דקליפה דהיינו ב'