ס, א

לא ישים. פי' הנשמות נק' צאן כנ"ל והן באין בב' מדרגות דקשורים ועטופים הנ"ל והנשמות שנק' צאן המקושרות יש בהן כח התולדה והריבוי מטעם הנ"ל ע"כ ישים לנגדן המקלות ברהטים בשקתות המים ליחם הצאן במקלות כדי שיולידו וירבו מאד לאין שיעור כמ"ש ויפרוץ האיש מאד שהוא ע"י המקלות שהעמיד ברהטים כידוע אך בהעטיף הצאן שהן נשמות שנק' עטופים לא ישים המקלות ברהטים כו' ליחם אותן כי אין בהן כח התולדה והריבוי כלל מטעם הנ"ל ומלבד זה כדי שלא יומשך מהם שפע זרה שהוא ההסתעפות לק"נ שמעורב ברע שלא יהיה שורש יניקה לחיצונים מן יחוד העליון דמקלות שברהטים כמ"ש בזוהר בשורש עובדא זו דמקלות ברהטים ולכך בהעטיף הצאן לא ישים המקלות ברהטים כלל. ולהבין זה בתוס' ביאור הנה תחלה י"ל בגוף ענין עובדא זו דמקלות ברהטים דהנה לכאורה כמובן מדברי הזוהר ע"פ ויקח לו יעקב מקל לבנה כו' ויפצל בהן פצלות לבנות כו' העיקר הוא הלבן שבמקלות שהוא בחי' החסד עליון כמ"ש מחשוף הלבן אשר על המקלות כו' אך א"כ מה זה שאמ' ויחמו הצאן אל המקלות וכן מ"ש תחלה ויצג המקלות כו' אשר תבאנה הצאן לשתות לנוכח הצאן ויחמנה בבואן לשתות דמשמע שזהו עיקר המכוון בהעמדת המקלות רק כדי שיחמנה הצאן בראותם המקלות בבואן לשתות ברהטים וכמ"ש והיה בכל יחם הצאן המקושרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות כו'. אך הנה שניהם אמת דבחי' הלבן אשר על המקלות הוא אשר נעשה ליחם הצאן כמ"ש ליחמנה במקלות ויחמו הצאן אל המקלות דהנה אע"פ שכל חום ודאי שרשו מבחי' הגבורות דוקא היפך החסדים ואיך נמשך חום מבחי' החסדים הענין הוא דיש ב' מיני גבורות א' גבורות שמבחי' קו השמאל לבד והב' בחי' גבורות שמקו הימין שנק' גבורה שבחסד והיינו בחי' גבורו' ממותקות (כמו ארי' גי' גבורה והוא מבחי' הימין דחסד כמ"ש פני אריה אל הימין) והענין הוא דבחי' קשורים הנ"ל שנק' צאן המקושרות שנכנס בהן אור