מז, ג

דאו"מ בבנ"י ויוכלו להפרד למטה כו' ועוד זאת שלא יוכל להיות בש"ע בירור והעלאה דעצם גסות הרע דנוגה כי כדי שלא יפרידו בין הדבקים צריך להיות ביעור וגירוש שרש הקליפו' למטה כדי שלא יקבלו גם הם יניקה מהיחוד האלקי הזה (ולזה מכריזים קודם ש"ע מאן בעי למחמי יקרא דמלכא כו' ואלקים אחרים לא יחפצו בזה כי לא יחפוץ כסיל בתבונה שהוא בחי' מוחין כו' רק בהתגלות לבו מבחי' חסדים המגולים שרש עה"ד כו' כמ"א במ"ש) אלא צריך להיות בהפשטה בתכלית גם מכל דק שבדקות דרע עד שאו' סלח לנו כי גם מס"נ דק"ש כפירוד יחשב לגבי עצמות הרוממות כו' משא"כ בנפ"א הנ"ל שהוא נדבק בדבק טוב בלי נחשב למהות בפ"ע גם לא בבחי' מקבל וכנ"ל בפי' דמי לי' כמה דאתפטר כבר מעלמא כו' דכנ"י אתדבקת בעצמות אלקות להיות במהות א' כנ"ל אז הוא למעלה מבחי' היחוד וחיבור דדכר ונוק' משפיע ומקבל כו' וע"כ א' תדבקון בנו"ן פשוטה דוקא כי בחי' נו"ן פשוט' מורה בחי' התפשטו' לירידות האור עד למטה מטה ביות' וכידוע בבחי' המ' שנק' נו"ן כפופה כשמקבלת לעצמה ונק' נו"ן פשוטה כשמתפשטת למטה והיינו בנפ"א כאשר אור האלקי יורד עד למטה מטה גם בבחי' גסות דנוגה לברר הניצוצות ולהעלותן ולדבקם למעלה עד רום המעלות וכנ"ל שאין חומר גופו מסתיר בנפ"א לפי שגם הוא עולה כו' וע"ז אמר ובו תדבקון בנו"ן פשוטה למטה שיוכל הכל לעלות וכדוגמא דלע"ל שיבוער הרע מכל וכל דלכך א' תדבקון ל' עתיד כנ"ל להיותו מורה ענין דביקות נצחי בלי יפרד לעולם וזהו לע"ל דוקא דכתיב וע"י יתיב כו' מלכותיה מלכות עלם דלא תשתני כו' משא"כ יחוד דלפי שעה בש"ע או בשבת ויו"ט ובכלל הוא בזמן בהמ"ק לזמן מיוחד ואח"כ גלות כו' (ובאמת נהפוך הוא דבנפ"א גם דק שבדקות שמץ דבר רע פוסל ומעכב עצם טוב הדיבוק ויוכל ליפרד בהיות שצריך להתאחד במהות א' וכתיב לא יגורך כו' משא"כ ביחוד לפי שעה אינו מפריד בין הדבקים כ"א בחי' גסות ביותר וראיה מענין היחוד