מו, ג

מס"נ שמצד עצמה גם בפועל ככליון הנשמה מצד התשוקה כו' וראיה לדבר זה שהרי מעלת מס"נ על קדה"ש בפ"מ שנק' קדוש הוא למעלה גם מעליות והתכללות דחנוך ואליהו וכה"ג הגם שהמה גם בגופם עלו למעלה אבל אין זה כליון הגוף רק הזדככותו בבחי' אין דאצי' אבל ישנו במציאות כו' ויו"ד הרוגי מלוכה שמסרו גופם כח המעלה מ"ן עד משיח והסתלקות דחנוך ואליהו הגם שנעשה גופם כמלאך אלקי אין זה כח המעלה מ"ן כלל כי מטבע רצונם עלו מצד הזדככות וביטול גופם (כמו שאמר אליהו חי ה' אשר עמדתי לפניו דאשתהי בבטן הנוק' יב"ח שנתקשר שם גם גופו באלקות בתכלית בחי' הביטול כמ"ש במ"א והיפוכו הן הנפלים שלא נקלטו ברחם הנוק' כו') ולזה היה ר"ע מצטער שימסור גופו בפ"מ על קדה"ש שלא בהסכם הטבעית דוקא כמו במסרקות של ברזל שהיה קשה לגופו בודאי ביותר ועכ"ז היה מאריך באחד וקיבל היסורים באהבה גדולה עד שיצאה נשמתו באחד עם גופו כא' דוקא שזהו למעלה הרבה מבחי' מיתת נשיקה דמשה וד"ל:

(לח) וזהו עיקר בחי' נפ"א שע"ז אמר ובו תדבקון ממש כנ"ל שלמעלה גם ממס"נ דבכל נפשך דק"ש וביטול במציאות דש"ע כנ"ל לפי שאמר בזוהר בענין נפ"א שיהא דמי לי' כמו דאתפטר מהאי עלמא ממש כו'. ובאמת יש להבין במאמר זה האיך יוכל לאמת אמיתית בחי' מס"נ שבפ"מ בהריגה ושריפה במה דדמי לי' כמו דאתפטר כו' דמיון זה אינו רק כמו שמשער בנפשו בכח שיהיה מוכן למס"נ בפ"מ ע"כ דמי לי' כמו דאתפטר ממש ואין זה גם בדומה כלל לאמיתי' הפטירה בפ"מ כנ"ל שלזה היה ר"ע מצטער מתי יבא לידי קיום בפ"מ דוקא אמנם הנה באמת ענין זה דדמי כמו דאתפטר כו' לא קאי לענין לשער בעצמו שיהיה מוכן למס"נ על קדה"ש שבזה ודאי הקיום בפ"מ הוא העיקר כנ"ל אלא דדמי זה לא שיעור בעצמו הוא אלא דמי ממש כמו דאתפטר מהאי עלמא לגמרי כו' והענין הוא דודאי ע"י ההשגה בעילוי עד בחי' כלות הנפש אינו רק