יט, ב

מעט אז מטמאים כו' ולהיפך מקדש עצמו מעט דוקא כו' וד"ל וזהו אלו צדיק ורשע לא קאמר שלא יהיה הכרחי בהטיית נקודת לבבו לטוב ורע ויבטל הבחירה (ולפ"ז מ"ש בטרם אצרך בבטן ולהיפך ברשע מרחם כו' גם זה אמת דאם צדיק הוא בבטן נקודת לבו לטוב ולהיפך ברשע לכך על תחלת הויית צורת צדיק ורשע לא קאמר) וד"ל.

(ח) ואחר כל הנ"ל יש להבין ענין המאמר הזוהר דלעילא ע"פ והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו כהאי אומנא דעביד מאנא דחרסא דההיא טיקלא אסתחר' קמיה. הנה לפי המובן מל' המשל הזה דטיקלא כך הוא דדרך היוצרים לשים גלגל א' בין רגליו ומשים החומר בתוך הגלגל ומגלגל הגלגל על זה החומר לצדדים כפי שירצה בצורת החומר ההוא כמו שאומר כחומר ביד היוצר שבגלגולו הגלגל נעשה צורה בחומר הניתן בו רק כרצון היוצר ובידו לשנות ולהפוך מצורה לצורה בסיבובו הגלגל על החומר באופן אחר מן סיבוב הראשון וזהו שא' דמהפך ממאנא למאנא. והנה לפ"ז הרי סיבת השתנות הצורה בחומר אינו בא לא מצד החומר ולא מצד הגלגל רק מצד היוצר לבד כשמסבב הגלגל כרצונו אם יסבבנו לצד ימין וכדומה יהיה הצורה בחומר כך ואם יסבבנו לצד השמאל יהופך לצורה אחרת אבל הגלגל א' הוא והחומר משתנה ממילא ולא שיבא שינויו מצד עצמו כלל והרי הנמשל מזה לכאורה אינו מכוון עדיין למעלה בבחי' המל' שנק' ב"ד דלתתא שנמשל לטיקלא שזכר כאן במשל גלגל היוצרים שהרי מבואר למעלה שהשינוי בצורה של כל הנבראים באה מלמעלה ומלמטה דהיינו מהמשכות הג' קוין במל' בחסד או בדין ומבחי' המל' נמשך לנבראים כך באותו אופן ומה שלמעלה נמשך כך הרי הוא בא מאתדל"ת שעושה אתדל"ע והיינו מבחי' העלאת מ"ן דבנ"א אם לטוב כו' וכנ"ל דשני העניינים הללו אינם סותרים אלא הא בהא תליא והיו לאחדים דהיינו שבחי' הנהגות העולמות מתחדש בחידוש ושינוי גמור שזהו השינוי מצורה לצורה