יט, א

רואים שילך אדם בדרך הרע בלתי בחירה כאילו מלמעלה דוחפים אותו והוא שנתעורר בהתעוררות פתאום לרצונות רעות לגזל ועריות וכה"ג או להרהורי שארי עבירות בלתי חפץ בהן בבחירה בטעם כלל כו' וכמאמר הידוע אדם מטמא עצמו מעט מלמטה מטמאין אותו מלמעלה הרבה והן כתרים דקליפה שנמשך מפסולת גבו' העליונות ומפסולת החסדים לגזל ורציחה מפסולת הגבורה כיצחק שיצא ממנו עשו ולתאות ניאוף מפסולת החסד כישמעאל כידוע דאזלעו"ז ואדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה היינו שמעוררים אותו לדרכי החיים והטוב כנ"ל ולפ"ז הרי כל עיקר הבחירה שנק' העלאה בחי' אתדל"ת שגורם אתדל"ע באותו אופן ממש כנ"ל הכל אינו אלא מצד האדם לבדו אלא שמעוררים אותו לכך וא"כ מהו ענין שכר ועונש לצדיק ורשע שהרי משום זה צדיק ורשע לא קאמר כדי שיהיה שכר ועונש בענין הבחירה שתהיה מצד עצמה דוקא ולא הכרחית כמו מצד התעוררות שלמעלה. אלא שצריך לומר דודאי העיקר הוא הבחירה שמצד עצמו דוקא ומה שמעוררים אותו מלמעלה לדרך זה היינו דוקא לדרך זה שהוא רוצה לילך בה מסייעין אותו מלמעלה בהתעוררות תמיד לחזק לבבו שילך בה ברוב עוז ותעצומות אבל אם לא היה לו רצון מעולם לילך בדרך זה אינם מעוררים אותו מלמעלה כלל וכמארז"ל הבא לטהר מסייעין אותו הבא לטהר דוקא שנותן נקודת לבבו ליטהר יש לו הרבה מסייעים מלמעלה בהתעוררות רוח תשובה תמיד כנ"ל ולהיפך הבא ליטמא שנותן נקודת לבו ליטמא ברע הרבה פותחין לו שערי טומאה לעוררו ולחזקו בתמידות וכמו הרהורים רעים שנופלים לו תמיד בלתי בחירה כנ"ל ונמצא הרי העיקר תלוי בתחלת נקודת הרצון שבלב אם לטהר או לטמא וזהו עיקר הבחירה ומלמעלה אין ההמשכה אם לטוב או להיפך רק לסיוע ולחיזוק הרבה יותר וכענין עבירה גוררת עבירה מצוה גוררת מצוה וכמאמרם אדם מטמא עצמו מעט דוקא כאשר מטמא עצמו