יח, ג

מבואר דל"ל מגרמה כו' היינו לשנות השפע מחסד לדין ומדין לחסד כמו מלך שיגזור אומר כך וכך וזה תלוי לפי מעשה בנ"א וכמ"ש מלך במשפט יעמיד ארץ ודבר מלך שלטון ובזה יש חידושי' ושינוים והחידוש בא מלעילא מן שמשא דוקא ולפי אופן העלאת מ"נ דוקא וכמ"ש בע"ח דמתחלה היה חפץ חסד מעצמו ואח"כ תלוי במעשה התחתוני'. וביאור הענין דרך כלל הנה ודאי יש הפרש בין חידוש מע"ב לחדש אור שפע מציאותו הקדום כמו מחדש בכל יום מעש"ב שהוא הצורה בחומר בלי תוס' ומגרעת ובין חידוש ושינוי בתוס' או גרעון שזה משתנה ומתחדש ג"כ בכל יום כידוע ומ"ש אין כל חדש תה"ש היינו כחידוש מעש"ב לחדש מחדש חיותם הקדום שאין שינוי גמור בשמים וארץ וכל צבאם מכמו שיצאו בתחלה מדבר ה' ורוח פיו ומה שלעילא מן שמשא מתחדש היינו חידוש ושינוי גמור בתוס' או גרעון כמו להשפיל ולהרים מי יחיה ומי ימות כו' מראש עד סוף כל דרגין שנק' הנהגות עולמות בכלל וזה תלוי לפי העלאת מ"נ דוקא. ויש להבין לפ"ז מ"ש ואילו צדיק ורשע לא קאמר דצדיק או רשע לא בא בהשתלשלו' מלמעלה אלא ניתן לאדם הבחירה כידוע ולמה נבדל זה מגזירת חכם או טפש עשיר או עני דודאי נכלל גם זה בכלל הנהגות העולם כמו אם יהי' עשיר או עני כו' וכן יגזור אם יהי' צדיק או רשע וכידוע הקושיא דידיעה ובחירה דודאי ידוע אם יהיה צדיק או רשע וראי' לזה ממה שמצינו במ"ש לאברהם ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמורי עד הנה הרי היה ידוע למעלה מה שעתיד האמורי לחטוא ואשר לא יושלם עונו עד דור רביעי וז"ש כי לא שלם עון האמורי עד הנה. אך הנה לפי הנ"ל בהפרש שבין תחלת הבריאה אין כל חדש כו' גם כאן כשיגזור אומר על הטפה זה הויית תחלת הצורה בחומר אם יהיה בצורת חכם או טפש וכן עשיר או עני אם גבור או חלש אבל שינוי וחידוש שאחר הבריאה מעשיר לעני ודאי תלוי לפי מעשיו דוקא וא"כ צדיק ורשע אם על תחלת יצירה יתכן לגזור שם צדיק למה לא אמר צדיק או רשע ואם צדיק או רשע אינו אלא אחר הבריאה בהיות