יב, א

אנת הוא חד ולא בחושבן י"ס עד ולאו מאינון מדות כלל וזהו על ידי אתערותא דלתתא למטה בבחי' נקודה עצמיות דנשמה מעורר למעלה ג"כ בחי' פנימית ועצמות אור א"ס שבפנימית אור הכתר (וכמו ע"י תשובה מעומקא דלבא הנק' תעלומות הלב שבלתי מוגבל במוח ולב ומעשה ולעולם לא ישיגו כל פרטי אורות שבמוח ולב ומעשה גם בשיתוף כולם יחד לבחי' נקודת הלב הפנימי' והעצמות ממש רק לחצי התחתון שבו שכולל ריבוי ההתפשטות דשכל ולב כו' ולמעלה היינו בחי' חצי העליון דכתר שבו פנימית ועצמות א"ס כו' וראיה לזה הוא מה שגזרו אומר דבעלי תשובה גדולים גם מצדיקים גמורים ובצדיקים גמורים נאמר להנחיל אוהבי יש שהוא העולם הבא ששרשו בחצי התחתון דכתר לבד כידוע דכתר הוא תר"ך ויש התחתון הוא ב' פעמים קנה שהחכמה דעולם הבא מאין תמצא ובעלי תשובה מגיעים בפנימית עומק הרצ"ע) וכמ"כ ע"י שמחה של מצוה שהיא למעלה מבחי' מעשה המצות עצמן שהן בבחי' אדם לבד כנ"ל או ע"י קבלת עול מלכות שמים שבכל מעשה המצות דהנה קבלת עול הוא רק ביטול עצם הרצון דוקא כמו נעשה ונשמע שקיבלו עליהם בעצם נקודת הרצון לשמוע לכל אשר יגזור עליהם ברצונו הרי זה למעלה מגוף המצוה שאינה רק בחי' גילוי הרצון העליון ובביטול עצם רצון נתקשרו בבעל הרצון כמו שמקבלי' עליהם עול מלכות לקיים מה שיגזור ברצונו אין זה התקשרותם ברצונו לבד אלא בעצם ומקור הרצון ונמצא שבביטול עצם הרצון שבעול מ"ש דפ' ראשונה דק"ש הוא למעלה מבחי' מעשה מצות עצמן שבפ' והיה כמו שכתוב ולעבדו כו' שהן רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא בחי' אדם לבד כו' ובעול מלכות שמים מעורר למעלה בעצמות מקור הרצון שבמצות עליונות:

(יט) וכמו כן ע"י התשובה כבכיי' דר"א בן דורדייא עד שיצאה נשמתו שקנה עולמו כמו ע"י המצות מפני שיש בכלל מאתים מנה כי בביטול עצם הרצון דעול אין הפרש אצלו בין מצוה זו למצוה זולתה הכל א' רק שצריך לקיים