י, ג

שזהו כאשר נתכללו ונתחברו מוח ולב ומעשה יחד וזה עוזר לזה לבד מה שכל א' נותן כח בפ"ע לעזור לרצון הפשוט וכמשל הנ"ל בשיתוף כוחות י' בנ"א להגביה כו' (ומ"ש אלה המצות אשר יעשה האדם וחי בהם כו' הרי יחי' גם רק מן המעשה בלבד זהו כאשר יש בעשי' זו קצת מן המוח ולב שידע עכ"פ למי הוא עובד וכה"ג וד"ל). ומעתה יש להבין מאמר דלעיל דלעולם יהי' אדם רך כקנה כו' דהיינו שיהיה מוח שליט על הלב דודאי באדם דנה"א מוח ולב ומעשה הכל א' וזה עוזר לזה דוקא ולמה צריך להזהיר שיהיה המוח שליט על הלב דמשמע משליטה זו שהן ב' הפכים ומנגדים והמוח שליט על הלב המנגד להיות ברשותו. אך הנה ידוע דזה המאמר מדבר בשליטת הנשמה שנקר' אדם על הלב הטבעי שנקרא גם הוא אדם לאחר הבירור שנתברר מן הנשמה וכמ"ש ואני בהמות כו' אדם ובהמה תושיע כו' שמבהמה נעשה אדם כו' והענין הוא כמ"ש במ"א בענין מבשרי אחזה דגם לב בשר גשמי יכיר בוראו והוא במוח ולב הנה"ט שיקרא גם הוא אדם כו' אך הרי טבעו הפכית כי נקרא רוח הבהמה כו' ומדות הבהמה בטבעם תקיפים וקשים בלי יזיזו א"ע כמו שאנו רואים בטבעי מדות התינוק שא"א שיהפוך לבו ורצונו כו' כ"א כאשר יגדל יהיה מדותיו נכנעים תחת ממשלת השכל דוקא כו' וכך יובן בענין יהא אדם רך כקנה שהן מדות טבעיים דנה"ב שיהיה רך להטות תחת ממשלת השכל דנה"א שמשכן הנשמה במוח בכלל כידוע ואל יהי קשה כארז שאינו ניזוז לפי שיצר הלב באדם רע מנעוריו וקשה כארז ונקרא לב האבן כמו האבן שאינו נימוח כו' ולע"ל כתיב והסירותי את לב האבן ונתתי לכם לב בשר פי' לב בשר זה אין הכונה לב בשר גשמי שישנו עתה בכל האדם שנקרא רך הלבב בטבעו ליפול מכל פחד או אדם ושר גדול וכה"ג אלא הכונה לב בשר ברוחניות שלבבו הטבעי רך ליפול ולהיכנע מיד לגבי האור אלקי שבמוחו דהיינו שבקל יתפעל לבו מן התבוננות גדולת הבורא ית' ויבוש בושה גדולה מפני שטבעו רך ונשבר ביותר והיינו כמשל קנה רך שניזוז ממקומו מרוח כל שהוא וזהו סימן שנה"ט שלו