נא, ד

יוצאין כמו שהן מה' מוצאות כו' אך מ"מ המילוי שיש בהעלם שנק' שם העצם שלו גבוה מבחי' עצם האות מאחר שע"ש העצם כך יקראו לו מוכרח שיומשך ממקור שרשן וכמ"ש במ"א בענין שם האדם שגבוה מעצם האדם כמ"ש אשר יקרא לו האדם זה שמו בתחלת מקור התהוותו כו' וד"ל. והנמשל מכ"ז יובן ג"כ בבחי' המילוי דשם ס"ג דבינה בנ' תיבין דנש"ב כנ"ל שעולה ל"ז כנ"ל דהנה ידוע דמילוי דשם הוי' בההי"ן עולה מספר ס"ג וביאור ענין המילוי הזה היינו ע"ד הנ"ל במילוי דאותיות יו"ד אל"ף שהן בהעלם תחלה בעצם האות ואח"כ יוצאין לידי גילוי בפ"ע כך ד' אותיות דהוי' הן בחי' העצמות דאותיות שם ה' ובחי' מלוי של כל אות יוצא מן ההעלם לגילוי שזהו כשבא האור דהוי' בגילוי דרך פרט יותר שאז יוצא במילוי של ד' אותיות לפרש ולבאר לכל אות כמה שצריך להביאו במבטא וכה"ג כו' ולזה עולה מספר דשם הוי' במילוי ההי"ן למספר ס"ג בפרט והוא בבחי' בינה כידוע בענין הפרט שיוצא מן הכלל וכמ"ש במ"א ומזה יובן עוד דכאשר בא בגילוי האורות יותר בפרטיות יתוסף עוד האותיות כמו מילוי דמילוי כידוע וגם כאן הרי מספר הכללי דמילוי דאותיות דשם הוי' במילוי ההי"ן עולה ל"ז ע"ה (ו"ד דיו"ד וה' הא' ט"ו י"ו דוי"ו עם ה' הב' כ"א שהוא ל"ו וע"ה ל"ז) וז"ש תשלומא דכולא שעולה לס"ה לחושבן מאה תיבין ס"ג עם ל"ז אעפ"י שמספר ל"ז דמילוי נכלל במספר ס"ג תחלה. ומ"ש וחד רתיכא על מה דשריי' הוא בחי' צדיק יסוד עולם שנק' רתיכא דכל החס' דנש"ב שבמילוי דס"ג עד חושבן ק' תיבין כולן עומדין ושורין על בחי' יסוד שכולן מאירין ביסוד וכנ"ל בפי' ברכות לראש צדיק וכמאמר רז"ל א"ת מ"ה אלא מאה שהן מאה ברכות ומתחלה הן בבחי' מספר דשם מ"ה ואח"כ באין דרך פרט בבינה במילוי דס"ג עד חושבן ק' תיבין וז"ש א"ת מה אלא מאה כו' (וע"פ קבלת הרמ"ק יתפרש כפשוטו דע"ס דאצי' כלולים מי' עולה מספר מאה והן מאה ברכות ששרשם בבחי' הכתר שכולל הכל כמ"ש בזוה"ק בפ' ויהיו חיי שרה מאה שנה כו') וזהו פי' תשלומא דכלא שלימה בבחי' הכתר שכלול ממאה ברכות והוא שם אהי' דכתר ובתחלה הוא באהי' דבינה והן נש"ב בגילוי הכתר בבינה והן ק' תיבין כו' וכל מילין אינון כולהו שייפין ידיעין בחושבן לתשלומא דשבת פי' ידיעין לצורך מילוי המוחין דשבת בה' בבחי' הפנימי' דגדלות המוחין דאו"א וז"א שמאירים בשבת כמש"ל וד"ל:

(פב) זכאה עמא דידע לסדרא שבחא דא כו' כתי' ואתה ה' אל תרחק ממני כו' דוד מלכא אמר דא בשעתא דהוה מתקן לסידורא דתושבחתא לחברא שמשא בסיהרא כדין א' ואתה ה' אל תרחק ואתה ה' רזא דחברותא חדא בלא פרודא כלל פי' ואתה היינו בחי' מל'