מו, א

יתגלה עצמותו כנ"ל אבל אותיות הדבור נבדלין מן העצם) והנה לפי כ"ז הרי מובן שיש ב' מדריגות בבחינת המל' הא' כמו שהוא בבחינת שרשה הא' שמשם נחצבה דהיינו בבחי' מל' דע"ס עצמן שזהו כמו עד"מ האותיות הכלולים בשכל ומדות בלתי ניכרין במציאות כלל והב' בהיותה במהות בפ"ע בבחי' אותיות הדבור (או אותיות המח') דהיינו כשהדבור מגלה לבחי' גילוי אור העצם שהן בחי' מל' שבע"ס שהן נקראים בחי' כלים להביאם לגלוי למקבלים שהוא לאחר הצמצום והעלם העצם דע"ס דוקא בכלל ופרט כנ"ל וד"ל. ובכ"ז יובן בכללות ענין המאמר הזה במ"ש לתרץ מ"ש מזמור שיר ולא קאמר מאן קאמר לה משום דלא סליק בשמא לגבי דרגא עילאה כו' דהיינו בבחי' המל' בהיותה עולה בבחי' האצי' ממש לגבי דרגא עילאה במדות דז"א או לגבי חו"ב דאצי' דאז בחי' המל' לא סליק בשמא כלל כאלו אינו במציאות כלל וכלל כמובן ומבואר מכל הנ"ל בבחי' אותיות בכ"מ דב' מדריגות יש בהן א' כשהן באין במהות בפ"ע נראים ליש ודבר במציאות אבל מדריגה הב' באותיות כמו שהן כלולים בעצם המדות או בעצם השכל שאינם נכרים שם במציאת כלל וכך בחי' המל' בעלותה בשרשה באותיות דמדות וחכמה דאצי' עצמן שם לא סליק בשמא כלל כי לגבי בחי' עיקר עצם המדות בהיותם בבחי' עצמות שלהם הרי האותיות שלהם בטלים ונכללים בהם כטפל לגבי העיקר ובטלים ונכללים בגוף אור עצם המדות דז"א וכן באותיות דחו"ב מתבטלים בעצם אור החו"ב כנ"ל באריכות בענין אותיות השכל בהיות עצם אור השכל מאיר והיינו לגבי דרגא עילאה דקא' משא"כ כשבחי' המל' מתפשט בבחי' הדיבור למטה בבי"ע אז נהפוך הוא שבחי' אותיות דחכמה ומדות דאצי' באין בבחי' גלוי לחוץ מעצמותם להאיר בדבור כנ"ל אז המל' סליק בשמא במהות יש בפ"ע ונקרא אימא תתאה או מטרוניתא כידוע וזהו דסליק בשמא כמו שם אדנ"י או שם אלקי' כנודע אבל בהיותה באצי' בז"א ואו"א שבו נקרא א' זעירא שהוא בתכלית הקטנות והביטול וזהו ויקרא א' זעירא וכידוע דאותיות גדולות בכתר ובינוני' בבינה וז"א וקטנות במל' וכשעולה לגבי דרגא עילאה דז"א דאצי' שהוא פנימי' או"א בז"א אז א' זעירא וכשהמל' מתפשט' בבנין בפ"ע נקרא א' רבתי כמו אדם שת כו' דדברי הימים שהוא בחי' המל' בבי"ע ומובן ממילא דבחי' א' זעירא דויקרא גבוה מא' רבתי מאדם דד"ה דהיינו כערך האותיות שבעצם שגבוהים מאותיות שבגילוי שהן אחר הצמצום אור העצם כנ"ל (ואע"פ שהדבור נקרא רוח ממללא בחי' אדם שזהו אדם דד"ה אבל בחי' קטנות האותיות בהיותם בעצם למע' מבחי' מדבר דאדם דגילוי וכמ"ש במ"א בביאור המאמר דהמלאך הגואל כו' כד שלוחא מאו"א נק' מלאך ולא סליק