כח, ד

מסילות שבת עובר אורח כו'. והדוגמא מזה יובן למעלה בהפרש שבין דרך לאורח בבחי' מל' דאצי' ג"כ כשנק' דרך היינו בחי' דרך הכבושה לרבים שהוא בחי' הילוך והשתלשלות אור השפע האלקי' בתמידות ממל' דאצי' לבי"ע כמו לחדש מע"ב בכ"י לכל עולם ועולם לפ"ע לנשמות בג"ע דבריאה ולמלאכים ביצירה עד גלגלים דעשי'. וכמו כן עולין בדרך כבושה הנ"ל מלמטה למעלה כמו בכל חדש ושבת כו'. וכן בכ"י יש עליות העולמות מעשי' ליצי' כו'. כמו שבדרך הולכין ושבין הכל. וכך כל אור אלקי שבמל' דאצי' הולך ונמשך וכל נברא עולה למעלה כו' וזהו הנק' דרך כבושה לרבים אבל בחי' אורח הוא לפרקים שאין עוברים בה הכל דהיינו שלא בכל פעם מאיר אור המל' בבי"ע רק לפרקים ועתי' רחוקים כמו בשבת ויו"ט ובכ"י בק"ש ותפלה וכה"ג שנק' ארח דמל' לפרקי' ורק בחי' אור פרטי שבאצי' ודוקא בר"ח ושבת וג' מועדים וכה"ג (וה"ז כמו יחידים שבעיר שהולכין בארח זה הידוע להם שאין נודע לרוב העולם ואין הולכים בה הרחוקים כלל כו') וזהו עיקר ההפרש שבין דרך לארח והכל בנוק' שהוא בחי' המל' דאצי' והיינו הנותן בים דרך ולרוץ ארח שדרך וארח זה הכל בנוק' בחי' המל' דאצי' והמשפיע שהוא בחי' יסוד ז"א נותן במל' ב' מדרגות הללו דרך וארח הדרך היא הכבושה לרבים שבמל' בבי"ע והארח שבה הוא מה שתאיר לפרקים. אך עדיין אין הקושיא דלעיל מתורצת דא"כ למה הדרך בבחי' דכורא מאחר שגם בחי' דרך הכבושה היא במל' שמאיר בבי"ע מהו ההפרש בין דרך לאורח שניהם בנוק' רק שהדרך תמיד כבוש לכל והאורח לפרקים כו'. ואמנם באמת בחי' דרך שבנוק' היינו בחי' דכר שבנוק' עצמה והוא בחי' מ"ה דב"ן משא"כ אורח הוא בבחי' נוק' לבד ושניהם באו מכח המשפיע שנותן במל' דרך בחי' דכר שבה ובחי' אורח כו'. ולהבין ביאור זה ילה"ק ענין א' המבואר בפי' אמת ואמונה כל זאת וקים עלינו כו'. ולמה אמר קיים לשון זכר מאחר שמתחלה א' כל זאת לשון נקבה. והענין הוא להיות ידוע בפי' כי הוי' הוא האלקים דקאי הכל בבחי' המל' ויש בזה ב' פירושי' הא' דאלקים זה הוא כמו שהמל' בחי' מקבל מז"א לעצמה תחלה בבחי' האצי' ממש ונק' בחי' אלקים לגבי שם הוי' דז"א וכמ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקים דאלקים הוא בבחי' צמצום דבחי' המקבל בעלותו לקבל משם הוי' דז"א כמשל תלמיד היושב לפני רבו לקבל שפע לעצמו דאיידי דטריד למבלע לא יוכל לבא בבחי' התפשטות לגבי התחתונים הימנו במדרגה להשפיע להם מה ששואלים ומבקשים ממנו אך לאחר שכבר קיבל לעצמו במילואו אז יוכל לבא בבחי' התפשטות בהשפעה למקבלים ממנו ונק' משפיע לגבי המקבלים אבל באמת מה שהי' תחלה בחי' מקבל