ו, א

להיות מוחין למדות ממש כנ"ל. ועליהם אמר שמא קדישא שהוא בחי' מוחין דקודש עצמן שניתוסף בהן אור עונג העצמי מעצמו' התענוג כנ"ל בפי' וקראת לשבת עונג עונג העצמי אתרשים בהו בשמים עילאין הללו דהיינו חו"ג דאו"א והוא כמו נשמה יתירה שבאדם בשבת דאתחזא במזלא כגוון בהעלם אבל מבחי' מזלא בחו"ב שבו הוא אתרשי' ממש ומצד זה נאמר אות היא ביני ובין בני ישראל אות ורשימו ממש):

(י) מאי מספרים לאו כמאן דמשתעי סיפור דברים וכו' פי' סיפור דברים כו' הוא בחי' מוחין דקטנות דחכ' שבדיבור הנק' שיחה שהן בחי' יומין דחול שנק' מוחין דחול כנ"ל והן כמו יו"ד מאמרות שגם שמלובש בהן גם בחי' המוחין דמדות דז"א כנ"ל עכ"ז אינו רק כמו סיפור דברי' בעלמא שהן מילין דחול שהמוחין בהן מצומצמים מאד (ע"ד דוגמא משיחת חולין דת"ח שצריכין לימוד כמ"ש ועליהו לא יבול דמצד גודל עצם חכמתו בחכ' ממש גם כשמדבר דברים בטלים יש בזה שכל וחכ' שצריך לימוד וחכם קטן אין בשיחה שלו שכל כלל (כמו הנק' בל"א גלייך ווארט ובלה"ק הלצה בעלמא גם בו ניכר בין חכם לשאינו חכם כידוע). וכך בחי' המוחין דיו"ד מאמרות שהן במילין דחול כמו סיפור דברים בעלמא כמו יהי אור יהי רקיע תדשא הארץ וכה"ג הגם שהן בבחי' הקטנות מאוד מ"מ יש בהן בחי' חכ' כמ"ש כולם בחכ' עשית והוא מאמר דבראשית בחוכמתא חכ' שבדיבור ושיחת חולין זה וכמ"ש אדם לעמל יולד ואמרז"ל איני יודע אם לעמל שיחה שהן יו"ד מאמרות וכמו שיחת חולין של ת"ח שצריכים לימוד כך יש בהם קצת מהארת אור ח"ע כמשל הנ"ל). והנה בשבת כתי' ממצוא חפצך ודבר דבר שהן יו"ד מאמרות שנק' דבר כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו כו' שעולה בשבת בבחי' נייחא דנר"נ כנ"ל ע"כ אמר דבשבת אנפהא דמלכא עילאה נהירין כו'. ואז לאו אורחי' דמלכא לאשתעי במילין דהדיוטא שהוא מילין דעשרה מאמרות דחול כי השבת נק' קודש עילאה ולזה אמר כאן בפי' השמים מספרים בשבת לא כסיפור דברים דמוחין דקטנות דחול כי בשבת הוא בבחי' מוחין דגדלות עד רום המעלות וגם במלכא תתאה שהוא בחי' ז"א מאיר מבחי' מוחין דגדלות דאו"א דהיינו מבחי' ג"ר שבהם ומכ"ש מלכא עילאה דהיינו בחי' אור אבא עצמו ואיך אפשר לומר השמים דאו"א עילאה מספרי' כמו סיפור דברי' דחול דקטנות (דלכך הדיבור בדברים בטלים אסור בשבת עד שגם הדיבור בת"ת בקושי התירו להיו' שחכ' שבתור' באה בבחי' הבירורי' דעה"ד כו' כנ"ל וזהו שאמר רשב"י לאימא אימא שתוקי כו' כמ"ש בזוהר ומשארז"ל בג' דברים ברא את העולם בספר וסופר וסיפור כו'. זהו בעשרה מאמרות דחול אבל בשבת אמר ודבר דבר. וגם יתפרש מאמר זה עוד בסמוך. כמ"ש בזוהר במאמר זה בשמא דכלול בנהירו ומאן איהו