רכח, ג

כארז בלבנון ישגה כתמר יפרח במשיח שהוא בחי' מלך הח' בחי' יוסף ג"כ והן גילוי סודות התו' וז"ש מכנף הארץ כו' צבי לצ"ע רזי לי רזי לי וכארז בלבנון ישגה בעוה"ב כו'). אך הנה בחי' שר המשקים דתו' לא זכר את יוסף בחי' צ"ע הנ"ל והענין הוא דבחי' שר המשקי' דתו' הוא בחי' מקור הממשיך לחכ"ע מעצמות א"ס ב"ה שנק' קנ"ה כמו קנה חכ' קנה בינה וכמו הקנה שהוא המחבר המוח ללב ממנו נמשך מקור השכל שבמוח שהוא בחי' לחלוחי' דיסוד המי' שבמוח החכ' שהוא קר ולח ששם הוא בחי' העונג רוחני שמצמיח לכח השכל כו' וכן במוח בינה שזהו קנה חו"ב כו' והוא חיצוני' התו' שנק' מים ופנימי' התו' שנק' יין גי' סו"ד להביא ולהמשיך כל סוד ה' שבתורה לגילוי וכמו ויין מלכות רב כו' וכאשר בחי' החכ' דתוה"ק נק' מ"ע או ים הקדמוני זהו מה שנתפשט מאור דחכ"ע העצמי' שנכלל בעצמי' ממש כידוע (והיינו ענין יום יום בשעשועי' העליונים בתורה שקדמה לעולם כו' שהן ב' ימים הראשונים בששת י"ב יום א' יהי אור אור קדמאה דאור תושמ"ע שא' בו כי טוב וטוב לגנוז בכלים דוקא שהן אותיות דתו' דוקא ובטעמים כו' וגנזו לצדיקים לעוה"ב שנק' יום שכולו טוב להיותו בבחי' עה"ח כו' וביום הב' יהי רקיע זהו בחי' התפשטות דחכ"ע בבינה שנק' מים ורקיע המבדיל בין מ"ע למ"ת שזהו ענין ירידה וצמצום השפע מחכ"ע לחכ"ת שנק' מ"ת והוא חכ' דתו' שמתלבש בעה"ד טו"ר כו' וביום הג' א' יקוו המים ותראה היבשה כו' ותדשא הארץ שזהו ח"ת שבארץ לחדש השפע מאין ליש מלמטה למעלה בלי שיעור כלל והוא כמו בירור ההלכות דתושבע"פ שבא מכח הצומח שבארץ שנק' לחם מן הארץ כו' והמים מצמיחים שיש בזה בחי' התכללות מאש ומים ורוח דתו' שנמשך מלמעלה למטה וזהו יחיינו מיומים ביום הג' כו') ומבואר למעלה בבחי' פרעה העליון דקדושה שזהו בחי' הפנימי' שבמל' דקדושה שמתגלה בחי' הפנימי' בחיצוני' דוקא וענין שרי פרעה הן בחי' קנה וושט קנה הוא בחי' החסדים דתושמ"ע שיורד מגבוה לנמוך בנסתר ונגלה שהן מים ויין שז"ש ובגפן ג' שריגים שהן כח"ב או חג"ת דכתר כו' (אמנם שר האופים הוא בבחי' הוושט שאוכל המאכל דלחם מן הארץ שהוא ח"ת דתושבע"פ שמלובש בעה"ד טו"ר שם יש יניקה ושרש לרע דק"נ גם בתוש"מ כענין התו' חוגרת שק דק"נ כמו מי שלומד של"ש כלל שא' ולמשמאילים בה סמא דמותא ממש כמזון שיש בו טו"ר ובחי' הרע כאשר לא נברר מן הטוב יזיק לו גם בחי' הטוב עבור הרע המעורב בו כך א' ותורתך בתוך מעי ולרשע שמתגבר בו חלק הרע שבו נהפך לו לסם המות להמית נפשו ולהוריד לשאול לעומק רע דק"נ יותר לפי שמוסיף כח בקליפות (ע"כ גם בתושב"כ א' ולרשע מה לך לספר חוקי כו' אבל אינו מזיק להיות לו לסם המות כי אין ד"ת מקבלי' טומאה להיותו מבחי' עה"ח שמהפך הרע לטוב כענין לעולם יעסוק אדם בתו"מ של"ש שמתוך של"ש כו' כי בחי' המאור שבה שמאיר מעה"ח שלמעלה מעה"ד יחזירנו למוטב כו' כמ"ש במ"א) וזהו שפתר לשר