רכח, ב

מוגבלת כו') וכמו"כ בעונג העליון שמחמת הבירורי' דתורה שבע"פ אע"פ שמצמיח מלמטה למעלה לאין שיעור מ"מ נק' סופרים שסופרים כל האותיות כו' ואין לזה ערך לגבי שעשועי' העצמיי' ממש שלמע' גם מחכ"ע העצמיי' והוא העוה"ב שנק' עדן הנעלם כו' בבחי' ההעלם דעצמי' התעה"פ ממש שלמעלה מעונג דחכ' לגמרי כו' ולכך בכלות הזמן דשנתיים ימים שהן ב' אלפי' שנה דבחי' ימי קדם שהן בחי' התענוג שברצון ותענוג המורכב בחכ' עכ"פ שיש בהן מדה וגבול גם לעונג העצמי' שבהן אע"פ שאין שיעור כלל לתעה"פ מ"מ בחו"ב מוגבל במדה (מאחר שנק' ספר וסיפור כנ"ל) וכעונג הנשמות בהשגות ורזין דאורייתא שמוגבל בכאו"א וכן גם לעוה"ב שמאיר מעצמו' התענוג מוגבל ונמשך בכל נשמה כמו ש"י עולמות (שהן ב"פ קנ"ה שהוא קנ"ה חכ' קנ"ה בינה ב' תו' שבכתב ושבע"פ כו' וגם במשיח שאמר בו ישכיל עבדי כו' וגבה מאד יש בזה מדה כו') אך באמת הגם שבא העונג העצמי' בחו"ג העליונים במדה מ"מ מדה זו היא בחי' כלי להכיל לכל בחי' פנימי' ועצמי' השעשועי' שאין לו שיעור למעלה לפי שהלביש הכל במדה זו דוקא כי כל יכול הוא כו' וכנ"ל (וכמו פנימי' התו' שארוכה מארץ מדה כו' הרי צמצם אורה במדה ושיעור דנגלה דתו' כמו במ"ת ביוה"ד דסתים נתצמצם בגלי' כמו כד הנשאב מן המוברר שבמי' עליונים כו' וכך כ"ד ספרים כו' כנ"ל) (וכמו בעוה"ב שא' להנחיל אוהבי יש האמיתי כו' הגם שיבא במורגש בכאו"א לפי קבלתו ועכ"ז נק' חיי עולם הא"ס ונק' יום שכולו ארוך כו') ולפי"ז לא הי' בחי' קץ וגבול כלל לבחי' שנתיים ימים הללו שהן ב' מדריגות דחו"ג דתושב"כ ושבע"פ בשרשן למעלה כי הי' אור העונג העצמי שבלתי מוגבל בעצם מאיר בהן בלי קץ וגבול כלל (כמו שיהי' בעוה"ב) אך הסיבה לזה שהי' קץ וגבול לבחי' שנתיים הללו שקדמו לעולם כו' הוא לפי שלא זכר שר המשקי' דתושמ"ע את יוסף צ"ע וישכחהו כו' דקאי אדסמיך לי' במה שסיים בסמוך לזה (כמ"ש למעל') דבחי' יוסף צ"ע הוא מבחי' השעשועי' העצמיי' דא"ס ב"ה שהוא עצמו משתעשע בתו' כו' שיוסיף תענוג העליון לאין שיעור למעל' ולמטה וע"כ נק' יוסף לשון תוס' וריבוי בלי גבול כלל וכן נק' בן פור"ת יוסף שמפרה ומרבה אור העונג בחכ' לאין שיעור מאין המוחלט (והן ב' מדריגות העונג דח"ע וח"ת מבחי' או"י ואו"ח דתושב"כ ושבע"פ וע"כ א' ב"פ בן פור"ת כו' והיינו יוסיף דעת כמ"ש ה' חפץ למען צדקו דוקא שזהו בחי' צ"ע שהוא טבע הטוב להיטיב בלי שיעור כלל וכלל ע"כ מגדיל תו' דתושמ"ע בבחי' או"י מלמעל' למטה ויאדיר בתו' שלמט' כנ"ל וזה שה' חפץ למען צדקו ע"כ נעשה גידול וריבוי אור בב' תורות הנ"ל שזהו הכל מבחי' יוסף צ"ע וד"ל (ופי' יגדיל שתמיד מגדיל בלי שיעור וכן ויאדיר וקאי לעוה"ב שיגדיל אור דתו' מעדן הפשוט ויאדיר למעלה מעלה יותר כנ"ל בת"ח שאין להם מנוחה אפי' בעוה"ב כו' או יגדיל במשיח כמ"ש בו וגבה מאד ויאדיר בעוה"ב) וכמ"ש צדיק כתמר יפרח