רכח, א
דינין קשי' שנאחזים במ"ת שנפלו שנק' מיין מרירין כו' כי אין רע יורד מלמע' וגם למטה מבררו ונמתק לטוב וכ"ז מצד בחי' או"י דעונג העליון שהולך ואור באור דתוש"מ עד למטה בתו' הנגלית שבאה באותיות בשפע והתלבשות בעה"ד כו' (וכמו נשמת משה שירדה ממ"ע לתקן ולברר לישראל בתו"מ כו' לפי שהי' בעצמו מבחי' התיקון דשם מ"ה דח"ע הקדומה ע"כ הי' בכחו ליתן תו' לישראל לתקן אותם) (וז"ש ה' חפץ למען צדקו באו"י מלמעלה למטה שנק' תו' חסד יגדיל תו' בהתלבשותן למטה בעה"ד כו') וכמו"כ במדריגה הב' דתושבע"פ שנק' מזון ולחם מן הארץ דוקא כנ"ל וכמו ותורתך בתוך מעי כו' שהוא העולה מבחי' הבירורי' דרפ"ח כו' ביתרון האור מן החושך בחידוש מאין ממש כנ"ל שיש בזה ג"כ בחי' העלאת העונג ושעשועי' שנק' שיר"ה בה"א כו' כמ"ש חכ' בחוץ דוקא תרונה מלמטה למע' שזהו שלימות הבירור והבדלה בין טו"ר בתכלית הרי אין מקום ושרש כלל לרע גם למטה מטה מאחר שנבדל בתכלית הקצה מן הטוב בבירור הלכות בכשר ופסול טו"ט וכה"ג וגם אין לעונג זה שבבירור וחידוש ההלכות שעלו למעלה בשעשועי' העצמיי' יותר מגופו ש"ת שלמעלה שקדמה במע"ב הנ"ל וז"ש ואהי' אצלו אמון אומן בתושבע"פ שתו"א לתקן דבר המקולקל ביותר מבחי' התיקון משרש החכ' שבאה באו"י (משום דבינה יתירה ניתנה באשה כו') וזהו יום יום תושב"כ ותושבע"פ בשרשן שעז"א יחיינו מיומים והן ב' אלפי' שנה שקדמה לעולם כו' (ובאמת הן ב' אלפי' שנה שקדמה למ"ת דמ"ת הי' בתחלת אלף השלישי שז"ש ביום השלישי יקימנו שהוא בבחי' הת"ת כו' ומ"ש ונחי' לפניו דמשמע חיי עולם זהו בעוה"ב דוקא):
(יז) אך הנה כ"ז דוקא כאשר אין שיעור ומדה להארת אור התעה"פ ושעשועי' העצמיי' במקור התושב"כ ושבע"פ למעלה ע"י אתעדל"ת בלימוד התורה בשמחה ותענוג אלקי בלי גבול כלל כנ"ל. אבל אם אין עסק התו' למטה בבחי' שמחה ותענוג האלקי בשעשועי' גדולי' רק כפי המדה שמוגבל בנפש להתענג בעונג העליון בחכ' דתו' שנק' שיר"ו ושיר"ה שזהו בתושב"כ ושבע"פ כנ"ל אז נאמר ויהי מקץ שנתיים ימים שנעשה בחי' קץ וגבול ומדה בעונג ושעשועי' העליונים שבתו' שלמעלה ג"כ עד שכל האור ועונג העצמי' שהי' לו בתו' נסתלקו למעלה בעצמותו ממש והיינו דוקא בכלות הזמן דשנתיים ימים שבחי' שנתיים ימים הללו הן ב' אלפי' שנה שהי' בהן אור השעשועי' העליונים בחו"ב וכאשר הי' קץ וגבול לשנתיים ימים הללו הי' קץ וגבול לאור התענוג ושעשועי' בתו' ש"מ ותושמ"ט כו' וד"ל (והיינו לפי שבחי' שעשועי המלך בעצמו ממש נבדל בערך לגמרי גם מעונג ושעשועי' בח"ע עצמה דתו' ש"מ רק שהושפל וירד מעצמות השעשועי' להשתעשע בעונג זה דח"ע שזה בא במדה וגבול כחכ' דתושב"כ שבא במספר אותיות (גם בטעמי' שהן הנגינות שנק' שירו כו' שהן בבחי' מקיף מ"מ בחי' מקיף זה הוא רק ע"ג האותיות הבאים במספר וצמצום והמשכה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.