קסא, ד

אור העצמות שמצמצם את עצמו מפני חושך סתרו שמסתתר עצמו בו. וחושך זה גולל מפני אור דתיקון הבא אחריו ששרשו הוא באור העצמות שלפני החושך. וזהו ויבדל אלקים בין האור ובין החושך ויקרא לאור יום כו' כמ"ש במ"א) וזהו שבכה רבי יש קונה עולמו בשעה א' דודאי לא נתקנא בבע"ת זה. (כמו רבי שהי' יחיד בדורו מניצוץ משה שקונה עולמו בשכר התורה ומצות בעוה"ב). לאחר שלא היה בו תורה ומצות כלל אלא היה מתקנא בתשובה זו בהיפוך הרע עצמו לטוב עד שיצא נשמתו בבכיה. שיהי' תשובה זו בצ"ג כר' בתורה ומצות שמגיע באור העצמות דא"ס ממש שלמעלה מחיי העוה"ב שאינו רק הארת אור א' מן העצמות ביו"ד כו'. וכידוע ומבואר במ"א שזהו ב' מדריגות בענין טהרה מביאה לידי קדושה. א' טהרה שהובדלה מן הטומאה בבירור והבדלה בין טו"ר בתכלית. ע"פ החכמה ומדות דתורה בסור מרע ועשה טוב. שזהו מגיע לאור הקדושה העליונה דשם הוי' דתיקון דתו"מ דאדם העליון ושרשו בקו"ח שמודד כל או"כ באו"פ כו'. והיינו בירור והזדככות החומר מן הצורה דשם מ"ה מברר לב"ן כמ"ש לעשות לתקן דבר המקולקל. שנפל בשבה"כ מרפ"ח כו' בעה"ד טו"ר דבחכמה דתו' ומצות אתברירו דוקא. כאו"מ שמברר ומזכך לחיצוני' הכלים מבחוץ. והב' טהרה עליונה יותר דבחי' תשו"ע שזהו בבירור וביעור הרע עצמו לטוב ומות נהפך לחיים שיהופך עי"ז בחושך העליון מהעלם העצמות לגילוי. שזהו דוקא מכח אור העצמות דקמי' כו'. שזהו תיקון החומר מצד עצמות האור דא"ס שבבחי' מקיף שנק' טה"ע. שזהו עיקר בחי' התיקון בריבוי האורות בכלים (כמו נשמת אדה"ר דפרחה מחי העולמים עצמו שזיכך לעפר החומר שלו. עד שעקבו של אדה"ר היה מכהה גלגל חמה קודם החטא וכה"ג) והוא ע"י תשובה דצ"ג דוקא כנ"ל וטהרה זו יהיה בתחה"מ מטלא דנטיף מע"י כידוע. וע"כ מביאה לידי קדושה העליונה יותר. והוא בחי' קדושת אור העצמות דא"ס ממש שלפניו שוים חושך ואור דתוהו ותיקון כו'. והוא שאמר קדושים תהיו ע"י תורה ומצות דבחי' התיקון יכול כמוני ממש ת"ל כי קדוש אני קדושתי כו'. והיינו בתו"מ שבעצמותו ממש שזהו שרש יעקב איש חלק כנ"ל וד"ל. והוא שרש בחי' יו"כ שהוא בעצמות דא"ס כעוה"ב ממש שנק' טה"ע כמ"ש לפני הוי' תטהרו שנמשך מרעוא דכל רעוין סליחות העונות שיהיה הזדונות כזכיות למעלה ממשפט התורה כו'. שזהו בחי' תש"ע ישוב ירחמנו כו' וד"ל. שזהו דוקא לישראל שנאמר ועמך כולם צדיקים בתו"מ ונעשים בע"ת אמיתי' בהיפוך הרע גמור שהן עונות גמורים שאין להם תיקון כלל ע"פ התורה. רק באמרם וידוי אשמנו כו' תעבנו כו' תעינו כו' שמעוררים ר"ר מצד שרשן בעצמות אור א"ס ב"ה שבחר ביעקב חבל נחלתו כמאמר ישראל עלו במח' בבחי' פנימית ועצמיות דהוי' דתו"מ דוקא כמו שהוא בעצמות ממש עי"ז יהופך גם החושך העליון לאור ויתגלה להם כמו שהוא ממש בעוה"ב. וכן ביו"כ דכתיב כי בענן אראה כו' כמ"ש במ"א. והוא בחי' תשו"ע דיו"כ בצ"ג דוקא שאין כח זה בתשובה בלא תו"מ כלל כאוה"ע כו'. (שהוא ענין החותם דנעילה ביו"כ) כמ"ש למעלה שגם ברוממות