קסא, א

שהן נשמות הצדיקים הכלולים בו שיקיימו התו"מ בכלל בסו"מ וע"ט כו' כנ"ל. שעוזר ללויתן לגבור גם על גבורות קשות דשור הבר דהיינו גם לעצם הרע שיהופך לטוב וכמ"ש גם במלחמות דיעקב כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל. דכל זה רמז לע"ל על בירור האחרון גם בצירופי' האחרוני' דשם אלקים שיומתקו ויוכללו בשם הוי' דתיקון דצדיקים בתורה ומצות כו' כנ"ל בענין צחוק עשה לנו האלקים דוקא שהוא בירור דבחי' ב"ן דנוגה דעשי' דוקא שסוף מעשה עלה במחשבה תחלה. וזהו עיקר שלימות התענוג מבחי' צחוק העליון במלחמה זו כו'. וזהו ויותר יעקב לבדו בלא זכות אבות דאברהם ויצחק אלא כמו שהוא בשרשו בפנימיות ועצמות דא"ס בשם הוי' העצמי דתו"מ דוקא (כמשי"ת) ואמנם אם לא שקיבל יעקב הברכות הללו במרמה דוקא ע"י שלבש בגדי עשו החמודות דכתנות עור דאדה"ר כו'. ואמר אנכי עשו בכורך כו' לא היה בו בחי' הכח הגדול הזה מלמעלה לנצח לשרו של עשו בהאבקו עמו כו'. ושרש הענין דבאמת יעקב הוא הבכור שנוצר מטיפה הראשונה שנק' ראשית אונו ולו משפט הבכורה באמת. כמ"ש במדרש במשל השפופרת (סתומה מצד א') הנכנס הראשון יוצא אחרון כך בחי' הכניסה שזהו בחי' הזריעה דאור הזרוע לצדיק עליון שהוא יצחק היה יעקב ראשון שנוצר מטיפה ראשונה. וביציאה שהוא התולדה יצא עשו ראשון ויעקב אחרון. כמ"ש ויצא הראשון אדמוני כו'. והיה עשו בכור בתולדה ולפי שעיקר הבכור בפטר רחם שנולד ראשון בזה היה עשו הבכור. אבל מצד בחי' הזריעה דאב היה יעקב הבכור באמת שנק' ראשית אונו ממש ולו משפט הבכורה כו'. וכך הענין למעלה בשרש נשמות ישראל הראשון שהוא בעצמות אור הא"ס בבחי' אור החסד הפשוט ועצמי שבעצמות התענוג והרצון בבחי' סדכ"ס דח"ע העצמי' כמאמר ישראל עלו במחשבה סתימאה הפנימית ועצמות ממש וע"כ כתיב בני בכורי ישראל בחי' בכור שנק' ראשית אונו כו' וכן קדש ישראל לה' ראשית תבואתו כו'. ולכך אמר בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית כו'. ובשביל התורה שנק' ראשית כו' שהוא פנימית ועצמות חכמתו כו'. וכמו שיעקב נכנס ראשון כנ"ל מצד בחי' אור הזרוע לצדיק עליון וכמ"ש כי אתה אבינו כו'. וע"כ היה שרש יעקב למעלה גם מאברהם ויצחק להיותו למטה מרכבה לבחי' הת"ת דאצי' שנק' קו האמצעי שעולה למעלה בבחי' פנימי' ועצמות הכתר ששם עצמות דאור א"ס ממש שלמעלה מהתחלקות דחו"ג שבקוין דאצי'. שהתחלקות זו באה מבחי' חיצוני' הכתר שהוא בחיצוני' דח"ס שבוקע משם דרך שערות דמזל ונוצר ונק' ב' מזלות דחו"ב וחו"ג. אבל כשמבריח לקצה העליון היינו בכתר שבכתר שבפנימיות הח"ע שלמעלה גם מהתחלקות דחו"ג שבתענוג ורצון המאציל שלכך אמר במי נמלך ברצון של חסד להשתלשלות העולמות. בנשמתן של צדיקים שעלו במחשבה כו' וד"ל. וזהו שא' יעקב על עצמו ואנכי איש חלק בלי שערות כלל להיות שרש שרשו בעצם אור החסד הפשוט ועצמי דאור א"ס כמו שהוא בלי לבוש והעלם דצמצום השערות. לפי שאין שם בחי' מותרות השפע כלל רק בחי' אור פשוט ועצמי ממש. וע"כ מאברהם יצא ישמעאל