רכו, ג

מלמטה למע' כנ"ל) וזהו והי' כעץ שתול על פלגי מים כו' שיצמיח לעשות פרי למעלה ולמטה בלי הפסק כלל וז"ש ע"פ זה כ"א בתו' ה' חפצו מעיקרא אדעתי' דנפשי' עביד להאיר נשמתו באור הוי' שבאותיות התושב"כ כמ"ש כי אמרתך חייתני כו' ואח"כ ובתורתו יהגה לשם התו' עצמה כנ"ל וד"ל. (וזהו ה' חפץ למען צדקו יגדיל תו' ויאדיר פי' ה' חפץ בחפץ ה' וברצונו הפשוט הפנימי' ועצמי' ממש שלמעלה מחפצי שמים גם במצו' שבתוש"מ רק למען צדקו העצמי' ופשוט שנק' צדקו ממש כו' שלמעלה מצדקה וחסד שבתו"מ ש"מ שנק' תורת חסד כנ"ל והוא מה שיגדיל תו' ויאדיר שזהו בירידות אור דתוש"מ למטה ממש לברר לעה"ד טו"ר להיות יתרון האור מן החושך דק"נ ע"י חידושי הלכות כנ"ל שזהו בחינת הגדלה וריבוי דתו' עצמה שמגיע למעלה משעשועי' העליוני' שהי' בתוש"מ תחלה מטעם הנ"ל וזהו יגדיל ביו"ד דחכ' שבסוף שמוסיף אור גדול בחכ' שבראש כמו גידול דצומח מן הארץ בתוס' וריבוי גדול כנ"ל וגם פי' יגדיל שיגדיל לע"ל בימוהמ"ש שיהי' תשלום הבירורי' דרפ"ח כו' שעי"ז יבא כל העלם דפלאות ח"ע לגילוי יותר מכמו שהי' כמ"ש במשיח הנה ישכיל עבדי ישכיל עד אין שיעור למעלה ברזי' וסודות התוה"ק ונק' פלא יועץ חכם חרשים כו' ומלאה הארץ דיעה כו' ויאדיר בעוה"ב שהוא העדן שיתגלה מעצמות התעה"פ שנק' שעשועי המלך בעצמו' באור דתו' בעליות עד אין שיעור למעלה כמ"ש ילכו מחיל אל חיל כו' וד"ל וז"ש רז"ל רצה הקב"ה לזכות את ישראל בזכות וחסד העצמו' לפיכך הרבה להם תו"מ שנא' ה' חפץ כו' פי' הרבה להם זהו בבחי' ריבוי והגדלה דאור דתו"מ למטה דוקא לפי שכל חפצי' לא ישוו בה אפי' חפצי שמים העליונים כו' ומטעם הנ"ל וד"ל). ובזה יובן גודל מעלת ענין מס"נ של יו"ד הרוגי מלוכה על התו' עצמה ועל תושבע"פ דוקא כר"ע וחביריו שמעלי' מ"נ עד ימוהמ"ש (כמ"ש בע"ח):

(טו) והנה אחר כל הנ"ל יובן מה שא' דוד זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי וא' שנענש דוד ע"ז כנ"ל דהנה דוד כל חפצו הי' רק בתו' ה' וכמ"ש כ"א בתו' ה' חפצו ובתורתו כו' וע"כ היה שש ושמח מאד בעסקו בתו' כי כל חפצי' לא ישוו בה כלל כנ"ל עד שא' זמירות היו לי חוקיך שהי' לו כמו זמירות ושירים נפלאים וערבים לנפש שמתענג אדם בהם לפקח נפשו בהתענגו בהם להסיר מלבו כל יגון ואנחה השוברת גופו ונפשו כמו בעוצם הפחד ורעדה ואימת מות ממגוריו שיגור מאויביו שרודפי' אחריו להרגו וחייו תלויי' לו מנגד ממש כו' עכ"ז בתענוג הנפלא הזה שמזמר ומשורר שירות וזמירות הנפלאים וערבים לנפש ישיבו את רוחו ונפשו אליו ויסיר מלבו היגון והפחד כמו יושבי אניות בלב ימים כשהם בסכנה גדולה ישירו ויזמרו בזמירות הנעימי' להשיב רוחם וידעו להציל נפשם וכן אסירי ברזל יפקחו עוני נפשם בזה וגם המלך המרומם בהיותו ביגון ואנחה בעומק הנוגע לנקודה יזמרו לפניו ויערב להסיר מלבו הרוח רעה המבעתו וכמו שהי' בשאול כאשר הי' דוד מנגן לפניו כו' וכמו הזמר בכלי כך הוא השירה והזמרה בפה ממש כידוע