קס, ב

באהוי"ר שבתענוג העצמי בבחי' רו"ש (שנק' שעשועים כנ"ל) שהאהבה בתענוגים הוא בבחי' רצוא בכלות הנפש וחוזר ויורד בבחי' שוב (כמ"ש למעלה בענין אהבה בתענוגים כו'). ואמנם אע"פ שעכשיו כל עיקר קיום המצות הוא באוי"ר בבחי' רו"ש עליה וירידה דוקא כידוע. עכ"ז אין השחיטה כשירה בסכין פגום שעשוי כמגל קציר ומגירה. אלא דוקא בסכין חלק שאין בו פגימה כלל. ואם שחט בסכין פגום שחיטתו נבילה כו'. כי עכשיו עיקר הכונה לברר ולהבדיל בין טו"ר שלא יהיה יניקה לרע מן הטוב בחיצוניות הכלים דחו"ג ששם היה תערובות כעה"ד טו"ר כידוע. וא"א להיות ביעור הרע לגמרי עד לע"ל שנאמר ואת רוח הטומאה אעביר כו'. וע"כ אסור לשחוט בסכין פגום לפי שידוע דעיקר סיבת התהוות הכלים בא מבחי' הסתלקו' והתפשטות דבחי' רו"ש דוקא. שזהו בשרשו מלמעלה למטה בחי' מטי ולא מטי כו' כמ"ש בע"ח. שע"י שהאור מתיישב ונח למטה אחר ההסתלקות יוכל להיות מוגבל בכלי כמו דמיון דפיקא דליבא ברוח החיים שבלב. שמסיבת רו"ש שבו יהיה סיבת התיישבות האור בכלי הלב. וכן בנשימות שבאפו (כידוע בס' הרפואה) שגם בהיות שע"י בחי' שוב דהיינו התיישבות האור בכלי המוגבל ברושם בעלמא. בא סיבת התחלקות בכלים בג' מדריגות דראש תוך סוף עד בחי' חיצוניות הכלים שיורד מהן השפע בירידות המדריגות למטה מטה ביותר עד שגם החיצונים יכולים לקבל שפע ממותרות השפע הנופל משם (כענין אברהם שהוא בכלי החסד ואהבה דקדושה יצא ממנו מחיצונית דחיצונית הכלי ישמעאל בחי' חסד דק"נ דעשי'. וכן יצחק בכלי הגבורות דקדושה יצא מחיצוניות הכלי פסולת הגבורה דק"נ דעשי' (וכמו שאנו רואים גם בכל אדם בעבודה שבלב באוי"ר שמבחי' הטוב דאהבה או יראה יכול להיות הסתעפות לרע דנה"ט. כמו בהרגשת עצמו בבחי' יש ודבר ויגביה לבו ויפול בקנאה ותאוה וכבוד וכה"ג כידוע) וכמו בדוגמא שאמר שמזיעתן של חיות הקודש בבחי' השוב שלהם כמו בעמדם תרפינה כו' נתהווה אש בגיהנם לעונש לרשעים כו' וכה"ג) ע"כ בדוגמא זו הפגימות בסכין בעליה וירידה פוסלת השחיטה. שיש יניקה לגבורות קשות שבדם הוא הנפש הבהמית מזה ואין זה מיתוק ובירור כלל. כמו שלמעלה יש יניקה לחיצונים מחיצוניות הכלים ע"י העליה וירידה דרו"ש שבאורות כו' וד"ל. אבל כל זה עכשיו דוקא שאין ביעור לרע דק"נ עדיין רק להבדילם מן הטוב כנ"ל. וע"כ מקבלים מחיצוניות הכלים דקדושה. אבל לע"ל שיבוררו גם בחי' חיצוניות הכלים דמל' דעשי' גם בנשמות שבגופי' גשמיי' שיהיו טהורים ונקיים מכל סיג ופסולת דרע דיצה"ר לגמרי כמ"ש והסירותי לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר בקדושה האלקי'. גם בנה"ב כמו בנשמת האלקי' ממש עד שיהיה החומר דגוף טהור וקדוש לאור האלקי שבנשמות. כמ"ש בצדיקים לע"ל היכל ה' המה בהיכל קדוש ממש. ואז גם מבחי' השוב שלהם לא יכול להיות יניקה לחיצוני' בבחי' פסולת כי גם חיצוניות הכלים יאיר כאור הפנימית (כמו האור דאור מקיף מזכך לחצי הכלי מבחוץ ואו"פ מזכך לחצי הכלי מבפנים כמ"ש בע"ח ומבואר במ"א) ע"כ לא יהי' צד יניקה כלל לחיצוני'