רכה, ד

רבן כו' וכמו ואשים דברי בפיך כו' לנטוע שמים וליסוד ארץ (והיינו כל הדינין והלכות דתושבע"פ שמדברים באו"ה טו"ט כו"פ כו' שזהו בכל חלקי דצח"מ דעוה"ז זהו עצמו שרש שפע חיותם האלקי' למעלה) וכמו שהחי ניזון מן הצומח והאדם מן החי וצומח שבארץ לאחר שנברר הטוב מן הרע שזהו בחי' הטוב הגנוז בארץ שממנו מזון כל חי והאדם ממש כך הוא ממש מזון דחכמה דתושבע"פ שנברר מן הארץ בחי' הטוב הגנוז שיש בלחם זה שמן הארץ כמו ע"י הפלפול דוקא הוא שממשיך מזון העליון לכל העולמות העליוני' דאבי"ע וגם לפני האצי' (וכמו דקוב"ה משתעשע בקלא דאורייתא שלומדי' בג"ע ובעוה"ז בטו"ט ואו"ה דוקא כמו היושבת בגנים חברים כו' וכן השמיעני כו' כי קולך ערב והוא ד"ס שערבי' יותר מיינה ש"ת מטעם הנ"ל) וע"כ נק' ת"ח בוניך שעוסקים בבנינו ש"ע שזהו מ"ש לנטוע שמים כו' להיותם בבחי' סופר שסופרים כל האותיות שבתורה שהוא עיקר שם מ"ה דתיקון שבחכ' יבנה בית בכל אופן ציורי הפרטי' (ולזה א' מאן מלכי רבנן ומתניתא מלכתא כמלך שגוזר כו') ומבוא' למעלה בשרש ההלכות שמתחדשי' למטה ששרשם מגיע בתעה"פ שבעצמי' א"ס שלמע' מעונג דח"ע דתוה"ק הנק' ספר משום דנתב"ס דוקא כו' (והוא מ"ש בזוהר עמ"ש בעדן עין לא ראתה (אפי' משה בתושב"כ) כ"א יעשה למחכה לו למאן דדייק מילין דחכמתא שהוא החידושי' דהלכות שע"י עיון הפלפול כו' (שאין עונג יותר מהתרת הספיקות שהוא יותר עונג רב מעצם העונג שבפנימי' החכ' שבראש) (וכמו שרואים בחוש שמתענג אדם בעונג נפלא מאד בחידוש שכל וסברא ודין חדש שממציא מכח שכלו אחר העיון הטוב ביגיעת המוח מאד מלמטה למעלה (שדוחק כלי המוח ובוקע ועולה לכח המשכיל ההיולי להשכיל שכל חדש) הרבה יותר מהשכלת והשגת שכל שנופל לו מלמעלה מן השכל מאין ליש בלא יגיעה כמו שמקבל מרבו וכמ"ש מתלמידי יותר מכולם כו' שז"ש למאן דדייק דווקא שזה למחכ"ה לו כמו איוב חכה לו כמ"ש במ"א). וא"כ מובן מזה שכל מקור החיות ושפע כל העולמות שמקבלי' מח"ע שבראש שא' כולם בחכ' עשית כלא ממש חשיבא לגבי מה שנמשך האור מפרט הלכה ודין א' דתושבע"פ שהוא כמו שערה א' בלבד כנ"ל במ"ש סלסלה ותרוממך כו' לפי שאור רצה"ע ותעה"פ ועצמי שבהלכה זו היא למעלה הרבה מהתפשטות הרצון וחכ' שבאו בגילוי בכח כבר שנעשה לצורך בנין העולמות שאינו רק אפס קצהו בלבד וז"ש מה גדלו מעשיך ה' במה שנמשך כבר לצורך התהוות העולמות מחכ"ע שבא בסה"ח העליון כנ"ל אבל מאד עמקו מחשבותיך נמשך בצמצום ודילוג השפע בבחי' נימין ושערות בלבד והיינו פי' הלכות לשון הילוך כמו הליכות עולם לו הליכות אלי כו' וז"ש באד"ר דכל הלכה שנק' נימין להיט לעלמין סתימין דוקא שהן בבחי' המקיפים שבלתי מתיישבים בכלי' כלל כו' והיינו בחי' נפלאותיך ומח' העמוקות כמ"ש מאד עמקו כו' דכתי' בה מגלה עמוקות מני חושך והיינו ע"י הפלפול דוקא כנ"ל) (ועכ"ז הרי חכמי תושבע"פ נקרא סופרי' שסופרי' כל האותיות ונק' סיפור שמספרים בדיבור