רכד, ד

שהוא עצם האור דתוה"ק שהי' שעשועי' אצלו כו' רק שירד להיות בבחי' אמון להיות מקור לחכ' שבבנין כל העולמות כמ"ש ואהי' אצלו אמון וכתי' בה ה' קנני כו' (וז"ש מה רבו כו' כולם בחכ' דתו' עשית בקו המדה כנ"ל מלאה הארץ קניניך דתוה"ק דכתי' ה' קנני כו') וזהו לפני א' דע"ס במקורם בקו"ח מה אתה סופר ועכ"ז יש שם בחי' ספר וסופר והוא בחי' האותיות דתוש"מ שלמעלה מהיות מקור לחכ' דמע"ב בציור הלוח כו' שהוא בבחי' מקיף על כל ההשתלשלות דקו"ח שלא יוכל להתצמצם אף בהעלם דמח' ורצון דמל' דא"ס בקו"ח כו' וזהו מאד עמקו מח' העצמי' שזהו בבחי' סופר דסה"ח דתוש"מ העצמי' כו' והיינו ג"כ בחי' נפלאותיך ומחשבותיך אלינו דגם שא' מאד עמקו כו' עכ"ז בבחי' אותיות התו' הנגלית נתלבש בה מבחי' נפלאותיך דחכ"ע העצמי' להיותה בבחי' הבירור הנברר מכל העומק דח"ע העצמי' כמו ששואב בכד כו' שכל העצמי' דח"ע ופנימי' העונג ורצה"ע מלובש בה כמו הסופר שאחר העיון הרי כל בחי' העומק דחכ' הלביש באותיות הללו דוקא וד"ל:

(יג) והנה מבואר למעלה דמדריגה הג' בחי' סיפור הוא במדריגה דסופר מצד כח הסיפור לפרש ולבאר האותיות וצירופי' כו' והוא בחי' ח"ת תושבע"פ מל' קרינן לה שמבאר ומפרש לאותיות וצירופי' דתושב"כ כנ"ל דיש בינה יתירה באשה כו' שעולה במקור ושרש דח"ע הנעלמה הנ"ל וזהו שיודעים למה נברר כך וכך לכך יכולים להוסיף ולגרוע כו' וכמו ר"ע דרש על כל קוץ כו' בתוס' מרובה על העיקר וכמ"ש במ"א ע"פ ס' המה מלכות כו' ועלמות אין מספר שהן הלכות דתושבע"פ שנק' עלמות שאין להם מספר כלל וכלל וכמו שאנו רואים בחידושי הדינין בתושבע"פ שמחדשים חכמי ישראל בכל דור ודור עד אין שיעור כלל והיינו ע"י פלפולים רבים ושוני' כו' שזהו בחי' הבירורי' דרפ"ח ניצוצי' דתוהו שנפלו בק"נ בעה"ד טו"ר למטה וכמו בטו"ט שמבדיל בין טמא גמור לטהור ובין כשר לפסול כו' ואע"פ שכבר נא' בתושב"כ הבדלה זו בכלל כמ"ש להבדיל כו' אבל בחי' פרטים שבהל' טו"ט ואו"ה כו"פ ה"ז נמשך מכח המקור דח"ע דתושב"כ שנק' נפלאותיך כו' למטה בח"ת בחכמי תושבע"פ דוקא וכמו הסופר שיודע איך לכתוב הספר לכך נק' סופרים שסופרים כל האותיות דתור' כמ"ש אי' סופר ואי' שוקל ששוקלי' כו' בגזירות וסייגים דד"ס שע"ז א' לא תסור כו' ואם לא הבירור דסופרים בפרטי ההלכות והדינין של כל מצוה לא היו יודעין גילוי רצה"ע שבמצו' כלל כמו בכל מ"ע כציצית ותפילין לא נודע כלל איך לעשותם בפרט רק ע"י הדינין והלכות הפרטי' דהל' צו"ת וכה"ג בכל המצות וכן בדקדוקי סופרים בכל פרט ופרט גם בגזירות וסייגים שלהם כו' וע"כ אין להלכות המחודשים מספר כלל וכמ"ש במ"א ע"פ סלסלה ותרוממך שההלכות נק' נימין ושערות כמו כל שערה ושערה יש לה גומא בפ"ע שמשם יונקת מן המוח שבראש כך כל הלכה והלכה יש לה שרש המשכה ויניקה מפנימי' החכ"ע שבראש (שלמעלה מגוף המוחין דחו"ב שבראש מאחר שיוצאין השערות בדרך בקיעה מצד בחי' המותרי מוחין