קצז, ג

פסולת שלהן כמו בגבורה דרשפי אש התענוג המורגש הנ"ל ע"כ הוצרך להעבירם למעלה מנהר דעדן והוא בעדן עצמו שהוא בחי' התענוג הנעלם שבלתי בא במורגש כלל והוא בחינת התענוג העצמי ופשוט והן ת' עלמין דכסופין באמת שהוא העוה"ב שהן הנקראים חסדים טובים ומתוקים בעצם שגם המרירות יהופך שם בעצם כמו העץ שהשליך למר' שנמתקו בעצם שהוא עץ החיים שבתוך הגן (שלא היה צריך להשקאה מנהר שיוצא מעדן כלל) ונק' ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר אך בשבה"כ דתוהו ירדו ונפלו למטה ונעשה ד' מאות איש בגבורו' קשות ממש (והוא ע"י המשכות הד' נהרות כנ"ל) וע"כ העביר יעקב את אשר לו למעלה מן הנחל להמתיקן בעצם התענוג הפשוט דבחי' פנימית ע"י שבעדן עצמו ואז היה ביכולתו לצאת לקראת עשו לקבל ממנו בחי' המשכות מקיפים העליונים דגבורה דע"י לפי שמעבר הנהר הנ"ל שם הוא בנקל מאד להתקרב למקיפים דנקודות דתהו וזה היה כל חפץ יעקב למצוא חן בעיניו להמשיך בו ממקיפים העליונים שיתחברו באו"כ דתו"מ דבחי' התיקון (כגר שמקבל תו"מ דוקא כמשי"ת) (אך לא היה יכול להגיע לשם כ"א שיעבר כל אשר לו בבחי' התיקון למעלה מנה"ר דעדן הנ"ל (כמו צד"ג שמתבטל ממציאותו ונעשה בע"ת במס"נ מנקודת הרצון הפשוט וזהו שהשתחוה ז"פ עד גשתו עד אחיו כמשי"ת) ומכח זה שהעבירם את הנחל הי' בכחו לעמוד במלחמה עם שר של עשו ולנצחו כמ"ש ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו כו' (וכמשי"ת) (ונזכר כאן ג' העברות א' ויעבור את מעבר יבוק והב' ויעבירם את הנחל והג' ויעבר את אשר לו ויותר יעקב לבדו וכדוגמא זו יהיה לע"ל דכתיב עד יעבור עמך הוי' כו' עד יעבור ב"פ בשם אהי' בינה דכתר עם זו קנית בבחי' עצמות העדן דעוה"ב ממש והעברה א' עמך הוי' היינו לעבור למעבר יבק דבחי' התיקון דהוי' שבאו"כ כנ"ל והעברה הב' עד יעבור סתם היינו העברה בנהר פרת שהוא הנהר דמעיקרא שיוצא מעדן הנ"ל. והג' הוא בעדן עצמו שע"ז אמר עם זו קנית שהקנין הוא בבחינת עצמיות ממש וזהו ויעבור את אשר לו ממש כו' עוד למעלה יותר שלא היה יכול לעבור לשם לנשיו וילדיו שהן היו בבחי' הקטנות כו' וד"ל) (וזהו ג"כ מ"ש יחיינו מיומים שהן תומ"צ דבחי' התיקון בשם הוי' ביום השלישי יקימנו בתחה"מ שהוא העברה ב' בנהר דעדן כו' ונחיה לפניו ממש בעדן עצמו דעין לא ראתה כו' וד"ל):

(יב) אך הנה עדיין י"ל מ"ש ויותר יעקב לבדו דהיינו בעבר השני דנהר שיוצא מעדן שמשם יפרד והיה לד' ראשים כו' מאחר שכל כוונתו היה להציל עצמו מבחינת הדינין דד' מאות איש במה שיעבירם את הנחל כו' למה הוא נותר לבדו ולא ירא לעצמו. והנה ארז"ל שחזר בשביל פכים קטנים כו' וזה פלא כנ"ל. אך הנה באמת אחר שהעביר כל אשר לו וגם נשיו וילדיו למעלה מנהר דעדן העליון ששם הוא למעלה מהיות מקור להתחלקות ופירוד דד' נהרות שהן שרשים לארבע מאות איש דעשו כנ"ל עכ"ז יעקב שהוא בחי' עצם

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.