קנח, ג
וגם כאן הכוונה בכלל בענין לויתן דלע"ל שהן נשמות הצדיקים ששרשם היה דבוק תמיד בחו"ב דתורה הקדומה והיה התקשרות' ודביקותם במחשבה בתמידות ביחו"ע הפנימית ועצמי' באוי"ר שכליים בהתבוננות באח"פ ביחודו בע"ס דאצי' בלי פירוד כלל במהות בפ"ע כדגים שבים שמובלעים שם תמיד כנ"ל. וכת"ח שבתורת ה' יהגו יום ולילה כמובלעים בים החכמה דתורה בחד עצמית. (וכמו שיהיה לע"ל שתמלא הארץ דעה כמים לים מכסים בים העליון שנק' עדאתכ"ס כו' וכמו רשב"י שאמר בחד קטירא אתקטרנא כו' ובי' אחידא כו' וכמו בהילו נרו כו') וזהו שנק' לויתן מחמת גילוי התענוג הפשוט דח"ע בתו"מ כמ"ש לויתן זה יצרת לשחק בו כו'. וע"כ יש בכח הצדיקים להתקשר בתכלית בתו"מ בפו"מ. ולבם כמו חלל בקרבם לבער הרע לגמרי להפוך חשוכא לנהורא כו' בסו"מ בתכלית. ולגבור תמיד על היצה"ר כו'. ולמאוס ברע לבלתי יוכל לחטוא לעולם כנ"ל באורך וד"ל. אבל שור הבר הוא בהיפוכו ממש שהוא בבחי' הגבורות הקשות ביותר תכלית הדין הקשה ורע גמור שנמשך ונפל בבחינת פסולת הגבורות מבחי' פני שור מהשמאל שבמרכבה שהוא בחי' גבורות דקדושה. ומרמז על הנפש הטבעית שבאדם ששרשה מבחי' נוגה דעשי' ששרש שרשה בחיצוני' ושמרי' דאופנים שמקבלים מחיות הקודש. והוא בחי' פני שור מהשמאל כידוע. שמשם שרש נפשות הבהמות. ונפש הטבעית דאדם ג"כ משם. רק שהוא מפני אדם שבפני שור. כמ"ש ופני אדם לארבעתן כו' כמ"ש במ"א. ואע"פ שבחי' פני שור העליון הוא בגבורות דקדושה ביראה ופחד אלקים בעומ"ש ואומר שירה. (כפרות שנשאו הארון שאמר הלוך וגעו כו'). אך בירידת ההשתלשלות בנוגה דעשי' נמשך פסולת הגבורות שהוא הדין הקשה. וכמו השור שנוגח בקרניו וממית כו'. וכן בנה"ט אשר באדם יש בה גבורות ודין קשה כרציחה וכעס ומזיקים וטורפים ויותר גרוע מהם כידוע בענין יצר לב האדם שהוא רע מנעוריו ביותר משור המועד שכל חיותו רק להזיק בכל בריאה. כמו פרא למוד מדבר כך פרא אדם אם לא היו אביו ואמו מדריכים אותו היה מזיק יותר משאר חיות ובהמות. כי גם חום התאוה הרעה שבו מנעוריו קשה ביותר בבחינת רע גמור באש זרה יותר מן הבהמה כו'. וכמו הלעיטני נא מן האדום כו'. ועשו איש אדום נאמר בו ועל חרבך תחי' (ולכך היה מצות שריפת הפרה אדומה שמקבל מגבורות דשור מהשמאל להמתיק הגבורות קשות דמל' דנוגה שנקרא פרה סוררת כו') וזהו מבחי' הרע גמור שנמשך מעה"ד טו"ר בק"נ דעשי'. ואמנם יש בחי' טוב ברע בתערובות גם בבהמות וחיות כשור שבישוב הארץ שיש בו בחינת הביטול והכנעה ולקבל עול לחרישה ולמשא. ונמשך ממנו רב טוב בארץ כמ"ש ורב תבואות בכח שור (וכן יש רב תבואות בכח השור בנה"ט. שיש טוב גם בנה"ט בגבורות החום הטבעי' להתלהב ברשפי אש התשוקה בתפלה ותורה מעט בקבלת עומ"ש בביטול והכנעה כשור לעול. וכשור דקדושה שבמרכבה כמו יוסף שנקרא שור בכור שורו כו'. ויששכר חמור גרם לישא בעול תורה כמ"ש ויט
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.