רכד, ג

יודע בשרש ומקור של החכ' ושכל הנברר באותיות הללו ע"כ יכולים לדרוש על כל אות כו' ונק' ג"כ סופר שסופר כל האותיות כמ"ש אי' סופר כו' שהן חכמי תושבע"פ שסופרי' כל האותיות כו' ונק' דברי סופרים כו' שלמע' מבחי' ספר דתושב"כ שהרי יכול להוסיף ולגרוע ודורשי' על כל קוץ תלי תלי כו' (כמשי"ת) וד"ל. וזהו מה גדלו מעשיך ה' כו' פי' מעוצם כח גדולת מעשי ה' שהוא בא בכח העצמי' דא"ס הנמשך ומתפשט עד למטה מעילה לעילה עד שיוכל להיות בחי' נאצל ונברא כנ"ל (כמו ענין מהלך ת"ק שנה מרקיע לארץ כנ"ל) וכך ידוע שכל עילה המשפיע לעלול אינו משפיע רק מחלק העשירי שבו שהוא בחי' האותיות שבו לבד שהוא בחי' מל' שבו והט' חלקים הראשוני' מכתר וחו"ב עד בחי' מל' נשאר בהעלם עצמות המשפיע רק שמכחם הוא יורד ונמשך בעצמו בצמצומי' כו' כמו מרצון לשכל ומשכל למדות עד שנברר אופן השפע להמקבל שזהו באותיות שבו לבד וכמו ממזלות הרוחני' לד"י עד חלק הדומם ומשמרי האופנים למזלות וכך עד רום המעלות גבוה מעל כו' שבכלל כללות העולמות דבי"ע נק' עלול והמשפיע הוא בחי' כלים דמל' דאצי' שהן בחי' האותיות וצרופי' שבאים במדה ושיעור כמ"ש המוציא במספר כו' וט' ספירות דמל' הוא בבחי' האצי' ממש עד אור העצמי' דמאצי' נשאר הכל בהעלם דעצמי' גם שיורד מכח העצמי' עד שעלה ברצונו להאצי' היינו רק מבחי' האותיות דבחי' מל' דא"ס בקו"ח שנק' קו המדה בכלל כידוע אבל זהו בחי' בירור ההשפעה שבאה אחר העומק דחכ' בהעלם העצמי' תחלה כנ"ל בענין סופר וספר כו' כי בבחי' אותיות הללו הרי הן באים במספר מכוון וההתכללות ע"פ עומק החכ' הנעלמה בעצמות ממש וד"ל) והנה בזה ניכר גודל עומק מחשבתו כי מסוף מעשה הבאה בגילוי לא נודע תחלת עומק המח' רק שכבר באה מן המח' מן ההעלם לגילוי שהוא מה שהוברר מכל העומק כו' אבל בגדולת מעשיו שהן ריבוי הצמצומי' והעלמות להיות עולמות הנעלמים בתחלה עד שבא בגילוי כו' מזה ניכר בעוצם הפלאת ערך עומק המח' וחכ' הנעלמים דאם במעשה הוא גדול כך כ"ש בעומק המח' שקדם לבחי' המעשה כו' וד"ל. והיינו בחי' נפלאותיך ומח' דפנימי' ח"ע הקדומה שהן בהעלם דעצמי' א"ס ונק' אמון מוצנע ומופלא כמו אומן הבונה עפ"י הלוח שבידו שיודע השורש ומקור דחכ' זו שמצויר כך וכך דוקא ע"כ נק' אמון מוצנע ומופלא דוקא כמ"ש בסופר וסיפור דבחי' סופר הוא בחי' שכל הנעלם שבעומק המח' דח"ע העצמי' שלתבונתו אין מספר כלל שמשם נברר האופן דציור האותיות הללו כנ"ל שנמשך ויורד למטה בקו"ח להאציל כו' שנק' קו המדה בכלל (וז"ש דגליף גליפו בטה"ע ששיער בעצמו בכח מה שעתיד כו' ושיעור זה בא במדה במספר אותיות שהן כמו בחי' ס"ר אותיות דתושב"כ כמ"ש אז ראה כו') וכ"ז העומק דמח' הנ"ל שבא בגילוי אינו רק מה ששייך לאופן בנין העולמות לבד כמו הציור בלוח הבונים (שז"ש ברא בספר דאסתכל באורייתא וברא כו') שיש בזה ב' מדריגות דסופר וספר הנ"ל ואין זה ערך כלל לגבי מהו"ע דח"ע העצמי' שבא"ס ממש