קצז, ב

אש זרה דכל תאוה רעה כו' לא יהופך בעצם כי אם ע"י שרשו בגבורה דקדושה דוקא שהוא בחי' שלהבת י"ה דנשמה שמתפעלת ברשפי אש התשוקה לאלקות כמ"ש רשפיה רשפי אש כו' וע"י ששלהבת י"ה בוער באש הזר דלב בשר ממתיקו מבחינת גבורות הקשות ונעשה לב טהור להיות שנבדל ממנו כל סיג ופסולת דחום הקשה כמו בבישול באש (וזהו כמו נהר דינור שטובלים בו הנשמות שיבוררו וילובנו מאש זרה (ולא כגיהנם שהוא אש השורף ומכלה כו') ונשאר רק הטוב שבגבורות הללו שהוא התלהבות האהבה ברשפי אש כו') וזהו מיתוק דגבורות קשות בשרשן בגבורות עליונות דתהו שהן עולים ברשפי אש ההתלהבות לעצמות המאציל בעליות רבות כו' עד שמצד עוצם העליה לא יצדק שם כו' וכמו וסביביו נשערה כו') אך אין זה עדיין היפוך ומיתוק כח הדין בעצם להיות בבחי' עצם החסד וטוב כקטיגור או איש דמים שנהפך לרחמן ומליץ טוב דוקא כו' כי אין כאן רק הסרת הגבורות קשות להוציא הפסולת ולא שהפסולת עצמו נהפך לטוב כו'. ואמנם עיקר המיתוק בעצם הוא כמו מים המרים שנעשים מתוקים כנ"ל והוא כענין העליה דבע"ת מן עומק הרע עצמו שנהפך לטוב שנהפך מרירו למיתקא כו' הנה זהו כאשר עולה רשפי אש הטבעי שבלב בהתלהבות רשפי אש התענוג האלקי שנק' גבורות שבתענוג כמו נכספה וגם כלתה נפשי שמגודל רשפי אש התלהבות התענוג תכסוף נפשו ותכלה ממש כו' אז ברשפי אש הגבורה שבתענוג זה נמתק עצם כח האש הזר שבלב הטבעי והוא ענין המתקות הגבורות הקשות דד' מאות איש דעשו בשרש שרשן קודם השבירה דז"מ דתוהו שהי' ברשפי אש דתענוג העליון שנק' גבורות דע"י והן ענין ת' עלמין דכסופין דנהרי' לצדיקייא לעוה"ב שהוא בבחי' גבורות שבע"י שהן ארבע מאות שקל כסף שנתן אברהם לעפרון שנק' עובר לסוחר בחי' מקיף למקיפים דתוהו (כמ"ש למעלה באורך) (ובאמת גם זה התענוג שנכספה וגם כלתה נפשי כו' אין זה מיתוק לגבורות הקשות בעצם מהותן להיות שגם זה התענוג ברשפי אש בא במורגש ובהגשמה שיכול ליפול מזה באש תענוג זר והוא מה שיכול להיות בגסות תאוה החומרית באש זרה דק"נ כמו חמרא דפרגיתא כו' וכמ"ש שמנת עבית כו' וזהו ענין מה שמשם יפרד גם מנהר זה שיוצא מעדן העליון יכול לבוא בבחי' הפירוד וגסות התענוגים באש זרה דק"נ אחר יציאה מג"ע בע"ש דעשיה כו' (ככרך גדול דמצרים מלא תענוגים זרים דעוה"ז שנמשך מפסולת דנהר נילוס כו') ולזה הטעם העבירם יעקב למעלה גם מנהר שיוצא מעדן כי מנהר זה יש עכ"פ שרש לפירוד דד' נהרות חוץ לג"ע ויכולים שם הגבורות קשות לקטרג אעפ"י שנהר זה עצמו הוא בפנימית בינה שבכתר דיחו"ע שבתענוג האלקי שנמשך להשקות הגן לנשמות כו' אבל משם יפרד כו' וארבע מאות איש מקבלים מד' ראשים הללו אחרי יציאתם שלהם חוץ לג"ע וצריך הי' שיבואו ויעלו למקום שאין שם שום צד אחיזה לקטרוג דגבורות קשות ואין זה רק במיתוק שלהם בעצם כמו שנעשה מתוק ולא כשיבוררו מן

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.