קנח, ב
דעוה"ב שנאמר בה והארץ אזכור כו'. משום דנתב"ס (וע"כ אמר והיה מספר בנ"י כחול כו' למעלה ממספר ס"ר). שאין זה רק בשרשם מאו"א שהוא אברהם כמ"ש למעלה. ששם הוא למעלה מבחי' חושך ואור דתוהו ותיקון. שלא שייך שם ענין המלחמה לעזור לאחד על חבירו גם בדרך צחוק כו' וא"כ למה תתענו ה'. אדרבה שוב למען עבדיך כו' שלמעלה מן האבות כו' כמ"ש ישוב מאן אתר מהאי כו' וד"ל:
(יז) והנה אחר כל הנ"ל י"ל בדרך פרט מהו ענין המלחמה דקניגא הנ"ל בלויתן ושור הבר דוקא. ושינגח השור בקרניו. ולויתן ישחטנו בסנפיריו. ומה שאמר שמחודש הלכה שמגל קציר כשר לשחוט בו כנ"ל. דהנה ידוע שהצדיקי' נקראים בשם לויתן כי פי' לויתן לשון חיבור והתקשרות. כמו לוית חן. הפעם ילוה אישי כו'. והיינו בחי' התקשרות והדביקו' האמיתי דנשמות הצדיקים באלקים חיים במחשבתם ודעתם בתמידות בחו"ב שבמוחם בלי פירוד כלל וכלל. כמו הברואים שבים. ובפרט דגי הים שמובלעים במים בתמידות והמים בתוכם בחינת עצמית בתמידות עד כשפורשים מן המים ליבשה אפי' רגע ימותו. כמארז"ל דתלמידי חכמים נדמים כדגים שבים שמיד שפורשים מן התורה שני ימים ימותו. כמו שאמר רבי עקיבא משל לשועל שאמר לדגים שבים לכו ליבשה ונדור ביחד כו'. ולא כברואים שביבשה דגם שהן חיים מן האויר יוכלו לחיות כמה שעות בלא אויר. כי הן במציאות חיותם בנפרד מן הארץ רק שמקבלים חיות חדש מן האויר בבחינת רו"ש בהבל הלב כו'. משא"כ ברואים שבים שחיותם עצמי' במים כאילו אינם במהות בפ"ע כלל רק מובלעים במים והמים מכסים עליהם בתמידות כו'. וכמ"ש במ"א שזהו ההפרש בין הנבראים שבעלמא דאתגליא שמקבלים מבחינת הבל הדבור העליון כמ"ש וברוח פיו כל צבאם שהן בבחינת יש נפרד בפ"ע. רק שהן צריכין לקבל תמיד מרוח הדבור העליון כמ"ש והחיות רו"ש כו'. וכך הוא גם בנשמות שבגופים שעובדים באהוי"ר טבעית כחיות וכבהמות דמרכבה דפני אריה ופני שור כו'. וכברואים שביבשה. שזהו שנק' עלמא דאתגליא כידוע. ובין הנבראים העליונים שבעלמא דאתכסיא שנקרא עולם המחשבה העליונה (כנ"ל בבחי' ד"ע וד"ת הנ"ל כו') שנק' מ"ע או ים העליון שבחינת התקשרותם ודביקותם תמידי' ועצמית בלי פירוד במהות בפ"ע כלל כדגי הים שמובלעים שם בבחי' העלם דבינה ומחשבה עילאה ונק' נוני ימא רבא. כנשמות הגבוהות ששרשם בחו"ב דמל' שנק' ים. כמשה ששרשו בח"ע דאצי' שנק' מ"ע. כמ"ש בו כי מן המים משיתיהו. וכן נשמות הסבות ורשב"י וכל התנאים שהן בחכ' דמל' כסנהדרין שנק' דגים שבים דח"ע וח"ת כו'. וכללותם הוא שנקרא לויתן שהוא הדג הגדול שבים הגדול הסובב כל הארץ שנק' ימא רבא ששט בשיטה אחת כל הים בסנפיריו כו'. והיינו בחי' השגות הסודות דח"ע דים הקדמוני שמשיגים בשיטה א' כו' וכמ"ש במ"א וכמ"ש בזוהר ע"פ וידגו לרוב בקרב הארץ. דנשמות שנק' נוני ימא רבא אזלין ביבשתא לשמוע חידושי תורה מנשמות שביבשה בעלמא דאתגליא כו'
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.