רכד, ב
כמ"ש בחכ' יבנה בית כו' וזהו שחכמי תושבע"פ נק' בוניך שעוסקים בבנינו ש"ע (כמשי"ת) אבל מ"ש מה גדלו מעשיך זהו עדיין בבחי' הגדולה וההתפשטות מעליון לתחתון עד שנתהוו מציאותן שהוא ענין ריבוי הצמצומים שנק' רוב גודלו כנ"ל זה לא בגילוי דחכ' כלל דמה שכולם בחכ' עשית זהו מה שכבר נעשה מאין ליש בחכ' דוקא שזהו ע"פ מה שכבר הוברר בחכ' לבנין העולמות בחכ' שבתורה שבאה כבר בגילוי אותיות כמו עד"מ העושה אופן המזיגות וההתכללות בציור הגוונין או בציור הבנין כנ"ל או בהרכבות ומזיגות ד"י ע"פ השכל שכבר הוברר מכל עומק החכ' שנק' חכ' ברורה מכבר אבל מ"ש מה גדלו מעשיך כו' זהו קודם שנתהוו' הבריאה באופן מיוחד אלא הוא בבחי' ירידה וצמצום מכח החכ' שבעצמות בכמה מיני מדריגות שונות כנ"ל שזהו עדיין בבחי' עומק השכל בהעלם תוך העלם שנק' עומק המח' שלא בא בגילוי למטה עדיין (כמו עד"מ שמעיין בכח שכלו בכח עומק המח' איך ומה יעשה באופן הבנין שמצמצם כח שכלו ורצונו ית' ומח' שלו בכמה ירידות מתוך העומק הנעלם מאד עד שבא לכלל בירור שיברר הדבר איך שיעשה כך ולא כך שבודאי מה שבירר בשכלו ומח' מן העומק הנעלם הוא שבא לידי מעשה אבל מה שהי' תחלה עומק מח' וחכ' בענין גדול זהו שנשאר בהעלם העצמות ולא נודע בגילוי כלל) וז"ש מאד עמקו מח' שנק' מחה"ק סתימאה שקדמה לעולם הנאצל כו' שהוא יורד ונמשך בבחי' עומק והעלם דהעלם שנק' סדכ"ס כו' שלא נודע ונגלה למטה כלל רק נשאר בהעלם העצמי' דא"ס כו' וד"ל. ובכלל נק' עלמין סתימין דלא אתגליין כלל באבי"ע (כמו קודם שעלה ברצונו ומח' להאציל ע"ס עשר ולא תשע כו' שהוצרך לבוא בירידת כח עומק המח' תחלה מן העצמי' דאא"ס ממש איך שיהי' אופן הנאצלי') שכ"ז הי' הכל בבחי' העצמי' דא"ס שהו' עולה בבחי' או"ח אל העצמי' כנ"ל שנק' נפלאותיך ומח' העצמיי' שאין לזה מספר כלל וכלל וכמ"ש לתבונתו אין מספר כלל וכ"א בס"י לפני א' דע"ס מה אתה סופר כו' ששם הוא למע' מבחי' מספר דע"ס שהרי יכול להאציל בלי שיעור ולא מציאות דחו"ב ומדות כו' וזהו שנק' סופר שלמעלה מבחי' ספר כי בחי' ספר הוא אשר בא כבר בגילוי במספר אותיות שזהו כמו שכבר הוברר אופן הציור בלוח הבונים ולא יוסיף ולא יגרע כלל וכך אותיות דתושב"כ למטה כמ"ש כל אמרת אלו"ה צרופה כו' וכמו חסר ויתיר קרי וכתי' כו' שיש אם למקרא כו' (וכך בשרשם למעלה בספר דתוה"ק שאז ראה ויספרה כו' כנ"ל) אבל בחי' סופר הוא הכותב את האותיות בספר עד שממנה סופר כל האותיות שבודאי הי' מעיין בעיון המח' בעומק גדול מאד תחלה איך ומה יכתוב ציור אופן האותיות שזהו שנק' עומק החכ' שיורד מכח האין וההעלם עד שהוברר אצלו לכתוב כך וכך בדקדוק גדול לא יוסיף ולא יגרע במספר האותיות שיעלה כפי אופן הנבחר ונברר מכל העיון והעומק דחכ' הנעלם שזהו למעלה מגילוי האותיות שבאו בספר וזהו ג"כ בחי' סיפור שהוא המבאר ומפרש אופן הדבר הבא בכתב בטעמי' וסברות וריבוי דברים לכל מה שכתוב שם להיות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.