קצז, א

וגבורות קשות כי אין שרשם מתחיל רק מנהר זה שיצא להפרד ולהתחלק לד' ראשים כו' שביציאתם לחוץ לג"ע מסתעפים מהם הגבורות קשות דד' מאות איש וד"ל:

(יא) אך הנה עדיין יש להבין למה הוצרך להעבירם למעלה גם מן הנחל הזה הלא גם בנהר שיוצא מעדן הוא בבחי' היחוד העליון עדיין (שהוא פנימית בינה) שאין שם צד יניקה ואחיזה לחיצונים כלל (כידוע בענין המקוה) ואעפ"י שמשם יפרד כו' עדיין הכל בבחי' היחוד העליון בג"ע כו'. אבל הענין הוא לפי שרצה יעקב להמתיק לבחי' הגבורות דארבע מאות איש דעשו לגמרי מכל וכל שלא יוכלו לשלוט בבניו לדורות ולזאת לא היו נמתקים בחסדים טובים שבנהר זה אעפ"י שיוצא מהעלם העונג דעדן סתימאה לגילוי כו' כי ידוע הכלל דאין מיתוק הדין אלא בשרשו דוקא דהיינו שימתיקו הדין הקשה בשרשו בבחי' גבורות עליונות שמשם נחצב מקורו ושרש שרשו הראשון להיות נמצא במציאות דין הקשה למטה אז יומתק הדין בעצם כמו שהוא ויתהפך הוא עצמו לחסד (כמו קטיגור עצמו שנעשה סניגור כו' וכמים המרים בעצמם שנעשו מתוקים כו' כמ"ש ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים) אבל כשלא ימתיקנו בשרשו בבחי' הגבורות עליונות שנחצב מציאותו משם רק שימתיקנו ע"י היפוכו בבחי' החסדים הטובים מאד שיהיו גוברים ביותר על כח הדין הקשה כמו כי גבר עלינו חסדו וכה"ג אין זה מיתוק אמיתי בעצם הכח של הדין שלא נהפך ונמתק עצמו ומהותו של כח הדין כלל רק שנחלש כחו מצד התגברות כח החסדים עליו. וכמשל עירוב מים היפים ומתוקים מאד במים הרעים ומרים ביותר דאעפ"י שראוים לשתיה מצד התגברות טעם המתיקות דמים היפים על מרירות המים עכ"ז לא נשתנה כלל מהות המרירות דמים הרעים ומרים שהרי הן רעים ומרים גם עתה כמו שהיו במציאותם הראשון רק שלא ניכר טעמן הרע מפני התגברות טעם הטוב דמים המתוקים כו' משא"כ אם הוא ממתיק למרירות בעצם שיהופכו למתיקות זהו הנק' מיתוק בעצם וכמו מרירות וחריפות הצנון או פלפלים כשמבשלים באש עד שמתקן ומרכך להמתיק גם הפסולת המר שיהופך למתיקות גם הוא (כבישול התורמסין וכה"ג) (ולא כאש של גיהנם ששורף האש התאוה החומרית שיבערנו לגמרי וכמו הנכוה באש יוציאנו באש חזק יותר וכיסורים קשים שממרקים וכמו שאמר הוציאוה בגלותא בדוחק פרנסה ותשרף בשלהובי טיהרא בשריפת חום הגבורות קשות שזהו להיפך בחי' התגברות הגבורות קשות יותר למרק וללבן כו' אלא להיפוך מזה ממש והיינו להמתיק לכח הדין בעצם שיהופך לחסד דוקא ע"י שרשו בגבורות העליונות כמשי"ת וד"ל). והנמשל מכל זה יובן למעלה שכדי להמתיק לבחי' הגבורות והדינין הקשים בעצם מהותם ממש שיהופכו בעצם לחסדים טובים ומתוקים זהו א"א כי אם שיעוררו אותם לעלות בשרש שרשם העליון בגבורה דקדושה דוקא ושם יומתקו בעצם להתהפך לטוב וחסד לפי שאין מיתוק הדין אלא בשרשו דוקא (כמו פסולת הגבורות דחום הטבעי הזר שבלב שזהו