קנח, א

היה כל זאת. והוא בחי' יצחק בחי' צחוק העליון שעשה האלקי' כנ"ל וד"ל. ומפרש הטעם כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו כו'. כי מצד שרש נש"י מבחי' א"א שהוא פנימית החכ' דאצי' שהוא בחינת אברהם אבר מ"ה דח"ע ח"ס דא"א כו'. הגם ששרש החכמה מאין תמצא ע"י מזל ונוצר בפנימית דחסד דע"י שנקרא רב חסד דבי' אחיד אבא כו'. שמשם מקור מוצא לבחינת שם מ"ה דחכ' דבחינת התיקון במדות דז"א שנק' ישראל שהוא התו' ששם בישראל. גם הם לא ידענו ולא יכירנו. כי זה הכח ועוז דאור החכ' לברר לחושך דתוהו יפסוק לפעמים. כאשר אין בכח הטוב להתגבר על הרע ביותר עד שחזק ממנו מצד עצם שרשו בבחי' החושך שקדם לאור כנ"ל. וכמו כאשר לא אכשר דרי בתו"מ ונתגבר עליהם הרע ביותר. כמו בזמן בית ראשון כו' וכה"ג. (כנ"ל בענין זכות אבות תמו להיותם בבחי' כלים מגבילים לאור התענוג דאו"י שבחכמה ומדות דאצי' וגם בתענוג שברצון דבחי' הכתר שנק' חסד דע"י הרי יוכל לבוא בהגבלת האור בכלים שיכיל הכלי לסובלו כנ"ל באריכות) וע"כ יאמרו כי אברהם לא ידענו גם בשרש החכמה דתו"מ. בפנימי' התענוג ורצון דמצות. וגם ישראל שהוא בחי' ת"ת קו האמצעי שעולה בפנימי' הכתר לא יכירנו. להיותו בא בקו המדה דתו"מ באו"כ דאצי' כנ"ל. רק אתה אבינו שזהו בחי' יצחק בחי' צחוק העליון שהוא בא מבחי' התענוג הפשוט שבעצמות ממש שיורד ונתלבש בזה הצחוק ליתן כח ועוז לצדיקים לברר בחכ' ומדות דתיקון דתו"מ שיוכלו להפוך חושך לאור כנ"ל. להיותו למעלה מבחי' הכלים לגמרי כנ"ל וד"ל. וזהו גואלנו מעולם שמך דוקא. שאין זה בכח האור דתיקון דחכמה שנקרא טוב. כמ"ש אם יגאלך טוב יגאל ואם לא וגאלתיך אנכי דוקא (כמ"ש למעלה משום דנעוץ תב"ס דוקא כנ"ל). וזהו שסמך לזה פסוק דלמה תתענו ה' מדרכיך כו' שוב למען עבדיך שבטי נחלתך. פי' אחר שאתה אבינו דוקא. שהוא המקור ושרש האמיתי לעזור לבחי' התיקון דחכמה דתו"מ בעבודת הצדיקים. א"כ למה ה' תתענו מדרכיך כו' לעזור לכשנגדנו להגביר עלינו הרע על הטוב להתעות אותנו מדרכיך כו'. לפי שאין ביכולת האור דטוב ותיקון להפכו. מצד שרשו בתוהו שקדם לתיקון. משום דקמי' כחשיכא כו'. זהו ג"כ כמו בחינת צחוק להראות לצדיקים שלא יכלו מכח עצמם כו'. אחר שגואלנו מעולם שמך דוקא ממל' דא"ס עצמו. לפי שנתב"ס דוקא. והן נש"י כמו שהן למטה שקיבלו התו"מ בעומ"ש שנקרא עבדיך ושבטי נחלתך ממש. (ששרשו במל' דא"ס למעלה משם הוי' דחכ' שנקרא פני אדם דאבות שנא' בהן שמי הוי' ממש לא נודעתי להם לפי שלא קיימו המצות רק ברוחניות באו"כ דאצי' ולא בסוף מעשה בסו"מ וע"ט בגשמי' דנוגה דעשי'). וזהו שוב למען עבדיך דווקא שהן י"ב שבטים דבריאה שבטי נחלתך שיש בהן מבחי' שם הוי' (דד' דגלים שהן י"ב צירופים דהוי' הן רק ג' בחי' חג"ת כו' ע"ס כו' כמ"ש במ"א כו') כמו שהוא בפנימית ועצמות דא"ס ממש. שנא' יבחר לנו את נחלתנו. ופי' נחלתנו הוא ארץ ישראל בקיום המצות בפו"מ שהוא ארץ החיים