רכג, ד

וירידות המדריגות כ"כ עד שעצמו מספר וכ"כ למה הרי הוא רק בשביל שיהי' הוי' בתומ"צ הנגלי' ונפלאותי' ומח' הפנימי' דתו"מ יהי' אלינו דוקא בגילוי כנ"ל וד"ל והיינו שגם מה שנפלאותיך ומח' אלינו אינו רק אפס קצהו לבד אבל זהו בחי' המובחר והפנימי' ותמציתו שהוברר מכל עומק החכ' הקדומה כמו השואב מים מובחרים ויפים ביותר ממים רבים כו' והן כמו כ"ד ספרים דאורייתא שהן בחי' אותיות ושמות העצמיי' שמוגבל בהן כל בחי' פנימי' ועצמי' דא"ס ב"ה וכן מעהמ"צ אע"פ שבאין בשיעורים וגבולים דוקא כנ"ל וד"ל (ובזה מתורץ הקושי' דלעיל דאע"פ שהפנימי' מלובש בחיצוני' בגילוי שבד"ת ומצות מעשיות מ"מ עצמו מספר בד"ת שנק' ספר וסיפור כל אשר מכוסה ונעלם בבחי' נפלאותיך ומח' עד שיגיעו אלינו רק הנבחר ונברר משם וכן ברבות עשית א"א לספר ריבוי העולמות בריבוי המדריגות שונות שנשארו בהעלם למעלה ולא באו בגילוי אור כלל עד שנתהוו בחי' נברא ונאצל כו'):

(יב) ובזה יובן ג"כ ההפרש בין מ"ש מה רבו מעשיך כו' למה גדלו כו' דמבואר למעלה בענין גדול אד' ורב כח כו' דבחי' ריבוי החלקי' תלוי לפ"ע הגדולה בעצם שהוא עצם כח ההתפשטות דאין סוף ברוך הוא ולגדולתו העצמי אין חקר כלל וע"כ אמר לך הוי' הגדולה שמה שמתפשט מאורו לעולמות כלא ממש חשיבא לגבי גדולתו העצמי ממש ואם כן מה שירד מכח העצמי' להיות מקור לעולמות שנק' בשם גדולה זהו רק על ידי בחי' ריבוי צמצומים גדולים שנק' ענוה כמא' במקום גדולתו דוקא שם אתה מוצא ענוותנותו לפי שגדולה זו עצמה שמתפשט לעולמות כמו להיות מלך העולם צמצום וירידה גדולה אצלו לגבי אמיתי' עצמות גדולתו שאין ערוך לו כלל וכלל וכמו ה' מלך גאות לבש שמתלבש בדרך צמצום וכך נתלבש בצמצומי' רבים בבחי' הגדולה שהוא רק מבחי' הענווה שמצמצם א"ע מאד ומזה נמשך כח האלקי בצמצום להיות בחי' מקור חיות כל העולמות בדרך פרט וזהו הללוהו כרוב גודלו ולא א' כגודל גודלו שאין לו חקר שא"א להללו בפה כמ"ש לך דומי' תהלה לך הוי' הגדולה כנ"ל אלא כרוב גודלו דוקא כשבחי' הגדולה בעצם כחו הוא שבא בריבוי גדול והוא בריבוי העולמות לאין שיעור ע"י ריבוי הצמצומי' שנק' ענווה כנ"ל ששם בחי' ההילול להללו ברוב גודלו כמ"ש גדול ה' ומהולל מאד כו' וד"ל. וזהו מה גדלו מעשיך ה' היינו בחי' גדולת התפשטותו בבחי' המעשה שירבה לצמצם א"ע כ"כ וירד בירידת המדריגות כ"כ (וכמו שמבואר למע' בענין ירידת המדריגות מן המאציל לאצי' ומאצי' לבי"ע כו') (אך זה אינו עולה כפי' הפשוט דמה גדלו מעשיך דמשמע המעשים שנעשו גדולים מאד ולא בחי' הצמצום והירידה לבד כו' אבל הענין הוא שבאמת מחמת שנבדל ערך כל עליון מתחתון עד שהוצרך להיות ירידות וצמצומים רבים ושונים (כנ"ל בשפע הרוחני' דמזלות ברקיע לארץ שיורד בריבוי צמצומים שנק' מהלך ת"ק שנה כו' וכך ידמה למעלה מעלה בכל עולם העליון לגבי התחתון ממנו) ע"כ נק' בשם גדולה